שאלה:
שלום לרב שליט״א, לאחר שביקרה בביתנו חולדה היה מענין לראות שיש אנשים שנגעלים ומפחדים רק מהמחשבה שהחיה הזו נמצאת בסביבתם, וישנם אנשים שזה משעשע אותם והיו רוצים לשחק ולתפוס אותה. האם הרב יכול להסביר מאיזה מקום בנפש השוני נובע?
תשובה:
ע"מ להבין זאת, יש להבין מה מהותה של חולדה, המורכב מכמה חלקים, ככל דבר בבריאה. ולפ"ז יש להתבונן אצל בנ"א בכלל וכל אדם בפרט, מה תולדת ראיתו לפי איזה תכונה שרואה בה. וראיתו לפי נפשו.
א. איתא במסכת פרה (פ"ט מ"ג) כל השרצים אינם פוסלים חוץ מן החולדה מפני שהיא מלקת.
תכונה: מלקת.
ב. פסחים (פ"א מ"ב) אין חוששין שמא גררה חולדה. מבית לבית. וכן עדויות (פ"ב מ"ז), שרץ בפי חולדה ומהלכת ע"ג ככרות של תרומה. אהלות (פי"ח מ"ח) ב"ה אומרים כל מקום שהחזיר וחולדה יכולים להלך אינו צריך בדיקה. ועיין תוספתא (כלים פ"א ה"ד) חולדה שגררה (וכן שם פ"ז הי"ג, נדה פ"ו הט"ו).
תכונה: מעברת וגוררת ממקום למקום. כמ"ש (ירושלמי שבת פי"ב ה"א), גוררת ומנחת ואינה יודעת למי היא מנחת. תכונה: גרירה בחוסר מודעות.
ג. חולין (פ"ג מ"ג, נ"ו ע"א) הכתה חולדה על ראשה וכו'. תוספתא (שבת פי"ז הי"ט, והובא שבת קנ"א ע"ב) ר"ש בן אלעזר אומר, אפילו קטן בן יומו אין משמרין אותו לא מן החולדה וכו'. ועיין חולין (נ"ב ע"ב) דרוסת חולדה, בעופות, ושם נ"ג ע"א.
תכונה: דורסת.
ד. חולין (פ"ט מ"ב) אלו שעורותיהן כבשרן הלטה וכו' ר"י הלטאה כחולדה.
תכונה: עור בטל לגופו.
ה. תוספתא (כלאים פ"ה ה"י) כל שיש ביבשה יש בים, הרבה בים שאין ביבשה, אין מין חולדה בים. ועיין חולין (קכו ע"ב) מה חולדה, מין הגדל על הארץ. ושם ת"ר כל שיש ביבשה יש בים, חוץ מן החולדה. ועיין ירושלמי (שבת יד ה"א) יושבי חלד, אין חולדה בים. ע"ש כן נקראים יושבי חלד (ועיין זוה"ק נח, ס"ה ע"ב).
תכונה: יובש.
ו. חולדה הנביאה (עיין מגילה יד ע"א) מבני בניו של יהושע היתה. ר"י אומר אף חולדה הנביאה ובני בניה של רחב הזונה היתה. ועיין פסיקתא רבתי (כ"ו ד"ה ויהי בעת) וחולדה אצל נשים נתנבאה (בעיקר), וקברה בירושלים, ולא נגע בה אדם מעולם (עיין שמחות פי"ב ה"י).
תכונה: חיבור דבר והיפוכו, יהושע ורחב.
ז. מידות (פ"א מ"ג) חמשה שערים היו להר הבית, שני שערי חולדה מן הדרום משמשים לכניסה ויציאה. ועיין שהש"ר (פ"ד, ד) הנה זה עומד אחר כותלינו, אחר כותך מערבי של ביהמ"ק, למה, שנשבע לו שאינו חרב לעולם. ושער הכהן ושער חולדה לא חרבו לעולם עד שיחדשם הקב"ה.
תכונה: קיום תמידי.
ח. פסחים (קיח ע"ב) מ"ד מושבי עקרת הבית, אמרה כנס"י לפני הקב"ה, רבש"ע שמוני בניך כחולדה זו הדרה בעיקרי הבית. (ובחולין כ ע"ב) חלדה היכי דמי, כחולדה הדרה בעיקרי הבית דמכסיא. ועיין רש"י ורשב"ם שם ומהרש"א שם, לגריעותא ולמעליותא.
תכונה: כיסוי.
ט. תענית (ח ע"א) ואמר רב אמי, בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה, מנין מחולדה ובור. ועיין רש"י שם.
תכונה: אמונה.
י. סנהדרין (סו ע"א) ת"ר לא תנחשו ולא תעוננו, כגון אלו המנחשים בחולדה וכו'.
תכונה: ניחוש הפך אמונה.
יא. חולין (נו ע"א) אמר רב אושעיא מפני ששיניה (של חולדה) דקות ועקומות.
תכונה: דק ועקום.
יב. חולין (ע ע"א) בלעתו (חולדה) והוציאתו והכניסתו והקיאתו ויצא מאליו.
תכונה: בלוע, פולט - מקיא.
יג. ירושלמי (מו"ק פ"א ה"ד) צדין את האישות. ושם, אישות זו חולדה, אע"פ שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, נפל אשת בל חזו שמש.
תכונה: אישות, מעין רחב הזונה כנ"ל.
יד. פרקי שירה – חולדה מה היא אומרת, כל הנשמה תהלל י-ה, הללוי-ה. ובמגילה (יד ע"ב) אמרו ששלח לחולדה ולא אל ירמיה מפני שנשים רחמניות.
תכונה: רחמים והילול.
א. איתא במסכת פרה (פ"ט מ"ג) כל השרצים אינם פוסלים חוץ מן החולדה מפני שהיא מלקת.
תכונה: מלקת.
ב. פסחים (פ"א מ"ב) אין חוששין שמא גררה חולדה. מבית לבית. וכן עדויות (פ"ב מ"ז), שרץ בפי חולדה ומהלכת ע"ג ככרות של תרומה. אהלות (פי"ח מ"ח) ב"ה אומרים כל מקום שהחזיר וחולדה יכולים להלך אינו צריך בדיקה. ועיין תוספתא (כלים פ"א ה"ד) חולדה שגררה (וכן שם פ"ז הי"ג, נדה פ"ו הט"ו).
תכונה: מעברת וגוררת ממקום למקום. כמ"ש (ירושלמי שבת פי"ב ה"א), גוררת ומנחת ואינה יודעת למי היא מנחת. תכונה: גרירה בחוסר מודעות.
ג. חולין (פ"ג מ"ג, נ"ו ע"א) הכתה חולדה על ראשה וכו'. תוספתא (שבת פי"ז הי"ט, והובא שבת קנ"א ע"ב) ר"ש בן אלעזר אומר, אפילו קטן בן יומו אין משמרין אותו לא מן החולדה וכו'. ועיין חולין (נ"ב ע"ב) דרוסת חולדה, בעופות, ושם נ"ג ע"א.
תכונה: דורסת.
ד. חולין (פ"ט מ"ב) אלו שעורותיהן כבשרן הלטה וכו' ר"י הלטאה כחולדה.
תכונה: עור בטל לגופו.
ה. תוספתא (כלאים פ"ה ה"י) כל שיש ביבשה יש בים, הרבה בים שאין ביבשה, אין מין חולדה בים. ועיין חולין (קכו ע"ב) מה חולדה, מין הגדל על הארץ. ושם ת"ר כל שיש ביבשה יש בים, חוץ מן החולדה. ועיין ירושלמי (שבת יד ה"א) יושבי חלד, אין חולדה בים. ע"ש כן נקראים יושבי חלד (ועיין זוה"ק נח, ס"ה ע"ב).
תכונה: יובש.
ו. חולדה הנביאה (עיין מגילה יד ע"א) מבני בניו של יהושע היתה. ר"י אומר אף חולדה הנביאה ובני בניה של רחב הזונה היתה. ועיין פסיקתא רבתי (כ"ו ד"ה ויהי בעת) וחולדה אצל נשים נתנבאה (בעיקר), וקברה בירושלים, ולא נגע בה אדם מעולם (עיין שמחות פי"ב ה"י).
תכונה: חיבור דבר והיפוכו, יהושע ורחב.
ז. מידות (פ"א מ"ג) חמשה שערים היו להר הבית, שני שערי חולדה מן הדרום משמשים לכניסה ויציאה. ועיין שהש"ר (פ"ד, ד) הנה זה עומד אחר כותלינו, אחר כותך מערבי של ביהמ"ק, למה, שנשבע לו שאינו חרב לעולם. ושער הכהן ושער חולדה לא חרבו לעולם עד שיחדשם הקב"ה.
תכונה: קיום תמידי.
ח. פסחים (קיח ע"ב) מ"ד מושבי עקרת הבית, אמרה כנס"י לפני הקב"ה, רבש"ע שמוני בניך כחולדה זו הדרה בעיקרי הבית. (ובחולין כ ע"ב) חלדה היכי דמי, כחולדה הדרה בעיקרי הבית דמכסיא. ועיין רש"י ורשב"ם שם ומהרש"א שם, לגריעותא ולמעליותא.
תכונה: כיסוי.
ט. תענית (ח ע"א) ואמר רב אמי, בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה, מנין מחולדה ובור. ועיין רש"י שם.
תכונה: אמונה.
י. סנהדרין (סו ע"א) ת"ר לא תנחשו ולא תעוננו, כגון אלו המנחשים בחולדה וכו'.
תכונה: ניחוש הפך אמונה.
יא. חולין (נו ע"א) אמר רב אושעיא מפני ששיניה (של חולדה) דקות ועקומות.
תכונה: דק ועקום.
יב. חולין (ע ע"א) בלעתו (חולדה) והוציאתו והכניסתו והקיאתו ויצא מאליו.
תכונה: בלוע, פולט - מקיא.
יג. ירושלמי (מו"ק פ"א ה"ד) צדין את האישות. ושם, אישות זו חולדה, אע"פ שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, נפל אשת בל חזו שמש.
תכונה: אישות, מעין רחב הזונה כנ"ל.
יד. פרקי שירה – חולדה מה היא אומרת, כל הנשמה תהלל י-ה, הללוי-ה. ובמגילה (יד ע"ב) אמרו ששלח לחולדה ולא אל ירמיה מפני שנשים רחמניות.
תכונה: רחמים והילול.
קטגוריות
