369. כיצד להשליט את השכל על הרגש, ההסתכלות הנכונה בשמיעת אסונות [#5093]

א. אדם שהוא טיפוס מאד רגשי, ויש לו טשטוש השכל בשעה שיש לו הרבה רגש או התפעלות (בין לטב בין לביש), מה העצה בעבורו כדי להשליט את השכל על הרגש.
ב. כשאני שומע על בשורה רעה, כגון שאני שומע על ילד בן ד' שנהרג או טבוע בבריכה ל"ע (שיש הרבה מעשים כאלו בכל שנה, ורחמנא ליצלן) אני נעשה עצוב להרבה ימים, והמחשבות שלי חוזרות מהר לזכירת מאורעות כאלו, עד הטרגדיה הבא, ר"ל, שאז אני חושב הרבה על הטרגדיה החדשה. מה המבט שאני צריך, כשאני שומע או קורא דברים כאלו, ואיך אני יכול לצאת מה"טראומה" (רישום של הצער, שגורם פחדים ועצבות עמוקה) של כל בשורה רעה שאני שומע או קורא מהן?

א. לעסוק בבניין המחשבה. בפועל לעסוק בשיעורי "דע את מחשבותיך" ו"דעתך". ומאידך לעסוק בבירור עולם ההרגשה - "דע את הרגשותיך". מחד בניין המחשבה, ומאידך בירור ההרגשה. וכן לבנות עולם של מוחין עמוקים בעסק התוה"ק, שהיא בנין ושורש לכל.
ב.
א. אמונה.
ב. לחשוב על הצער הרוחני שהוא הרבה יותר גדול, לגודל החורבן הנורא בדורנו.
ג. לחשוב איך להטיב לבריות בכלל.
ד. לדבוק בטוב הפנימי שבתוכי.
ה. להיות שקוע בעולם פנימי מחשבתי.
ו. לשמוח שזוכה להצטער בצער זולתו.
ז. לקבל יסורים באהבה.
ח. להתבונן ולהסכים שחלק מקומת הבריאה הוא רע, ותולדתו יסורים.
ט. לדבוק בשמחה של קדושה במעשה ובהרגשה.
י. בכללות כדאי לדעת כמה שפחות ממה שקורה בעולם. כן נהג הח"ח, מפני כך, לא לקרוא עיתון וכדו' (ובודאי שישנן עוד סיבות לא לקרוא עיתון וד"ל).