436. זכר שיש לו תכונות של נקבה – עניינו ותקנתו [#5201]

י"ז כסלו התש"פ

שאלה:

האם יש כח בנפש שנקרא "איש", כלומר תכונת איש או גבר (לדוגמא, כח הנתינה, כח השכל על הרגש, וכו'), ואם יש איש שחלש בנקודות אלו של "איש", ויש לו תכונות של נקיבה, (פחות או יותר), אז האיש הזה צריך לבנות את כח ה"איש" שבו, ולהרחיק עצמו מהתכונות של נקבה, לדוגמא, אם הוא רגיל להתרגש או להתפעל או לבכות, או שיש לו "טון" בקולו שדומה יותר ל"טון" של קול האשה, צריך להתרגל להרחיק עצמו מזה?
האם זה יכול להיות מבעיה בילדותו, שהאיש הזה קרוב יותר בנפשו לאמו, או משום היה לו קשר חזק ולא בריא עם אמו, ולכן הוא קיבל יותר תכונות של אשה, ופחות מאביו, כיון שלא היה כ"כ קרוב לאביו והיה רק קרוב לאמו? ואם אמת הדבר כן, מה יהיה תרופתו?

תשובה:

מבואר בדברי רבותינו שיצחק אבינו מתחלה היה לו נשמת נקבה, ונשמתו פרחה יחד עם נשמת אמו, שרה, בעקידה. ואח"כ קבל נשמת זכר. ומצד כך תחלה עליו היה להשלים ל"ז שנה את בחינת נשמת נקבה שבו, ואח"כ לעלות למדרגת זכר.
אולם פעמים זה אינו מחמת כן אלא מחמת חסרון. או חסרון בטבע לידתו במדות נפשו הבהמית, או בהשפעה חיצוניות מסביבותיו. ונצרך לבדוק כל מקרה לגופו מה סיבותיו ולפ"ז מה תקנתו.
באופן שהדבר נעשה מפני חוזק של קשר אמו בצורה לא נכונה, ולא מאוזן עם קשר עם אביו. יש אופן לתקנו מבחוץ ע"י בנין נכון של קשר לאמו, ואיזון עכשיו, אם ניתן. ויש אופן לתקנו מפנימיותו, לבנות כח של "איש" ברור בתוכו. וזהו בכללות, אולם בפרטות נצרך לבדוק פרטי כל מקרה לגופו.