שאלה:
הרב אמר ב"דע את עצמך" שעצם מהות הנפש היא תנועה. איך האדם יכול להשתמש באופן מעשי במושג זה של "תנועה"? האם הרב יכול להסביר באופן יותר מפורט איך להשתמש במושג זה שעצם הנפש של האדם הוא בר תנועה?
תשובה:
כאשר האדם לא תופס עצמו כתנועה, אזי התנועה היא תוספת על גביו. אולם כאשר האדם תופס את עצמו כתנועה, אזי תפיסת התנועה היא תפיסת הוית עצמו, ואזי קולט את התנועה בפנימיות מדוייקת, הוא קולט את התנועות העדינות שבנפש. ותפיסתו שינוי תדיר בין התנועות, שוני בכמות, באיכות, במהות, ובכיון התנועה. ויתר על כן מכח כך הוא יכול לגעת באורו ית"ש שלמעלה מהתנועה. משא"כ כאשר תופס שהוא עצמו אין בו תנועה בעצם, זה גופא נעשה מסך המבדיל לאורו ית"ש.
קטגוריות
