שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א. הנה ראיתי בדברי הרב בכמה מקומות ביאור על כמה מהחידושים המהותיים של הרש"ש, כגון יסוד הערכין והתכללות והתקשרות בטוב טעם, והאיך זה נוגע לדבקות בו יתברך. והנה ידוע שאחד היסודות הגדולים של מרן הרש"ש הוא האיך שהוא שינה סדר הפשוט של הפרצופין על פי דרוש הדעת באופן שנכללין ח' פרצופין מן א"א עד ישוס"ת בחב"ד בלבד, מהו העומק המהותי בזה והיאך זה יתפרש ע"פ דרכי העבודה?
תשובה:
יסוד תורת הרש"ש גילוי אחדות החכמה בסוד הקבלה והחלפה.
אריך – אלף.
עתיק – עין.
ובקלקול נעשה ירידה מאלף לעין, מאור לעור כנודע.
אולם מצד מהלכי התיקון נעשה החלפה מאורך – אלף – אריך. לעובי – עין – עתיק.
וזהו ההחלפה המאחדת את הכל.
פנים נוספות לאחדות זו: התניא בראשית ספרו שמסדר את צורת נפש האדם שיסודה "אחת", ומחלקה לב', מוחין ומדות. ולאחר מכן נחלקת לי' חלקים, אולם כללותם מוחין ומדות. וזהו אחדות ג"ר ואחדות ו"ק. ולכך נקראת תורתו תורת חב"ד. ומצד כך כל כללות הפרצופים העליונים נקראים חב"ד, כי מהותם מוחין, והתפרטותם חב"ד, ויתר על כן א"א, או"א, ישסו"ת וכו'. וא"כ כללותם נקראת חב"ד, כלומר תפיסת אחדותם. ופרטותם נקראים כל שם לעצמו.
והבן שאצל אדם שחי במדות והמוחין הם מעליו הוא רואה אותם כפרטים כפשוטו. אולם אדם שחי במוחין מדרגת "חכם", אצלו המוחין מאוחדים וכל חלקיהם הם חלק מן השלם. וזהו מדרגת איש האשכלות שדרשו חז"ל בתמורה, איש שהכל בו. בבחינת "כלם בחכמה עשית", כלם דייקא.
ובעומק יותר דרוש הדעת הוא סוד אחדות כללות החכמה, מבט השורשי כיצד כל הנבראים בסוד שלש, שעל יסוד זה נבנה כל ספר יצירה, סוד אמ"ש. ושורשו בורא, נברא, ונקודת ממוצע בינותם. וכאשר נגלה אור זה בבריאה נקרא אמ"ש, חב"ד, וזהו סוד הדעת דבר והיפוכו, חסדים וגבורות, וכח המאחדם. והבן מאוד, שיסוד דרוש הדעת שורשו ספר יצירה. "תורת השילוש".
ויתר על כן דרוש הדעת מגלה את כל הבריאה רק כח אחד "דעת". בבחינת לפיכך נברא האדם יחידי.
אריך – אלף.
עתיק – עין.
ובקלקול נעשה ירידה מאלף לעין, מאור לעור כנודע.
אולם מצד מהלכי התיקון נעשה החלפה מאורך – אלף – אריך. לעובי – עין – עתיק.
וזהו ההחלפה המאחדת את הכל.
פנים נוספות לאחדות זו: התניא בראשית ספרו שמסדר את צורת נפש האדם שיסודה "אחת", ומחלקה לב', מוחין ומדות. ולאחר מכן נחלקת לי' חלקים, אולם כללותם מוחין ומדות. וזהו אחדות ג"ר ואחדות ו"ק. ולכך נקראת תורתו תורת חב"ד. ומצד כך כל כללות הפרצופים העליונים נקראים חב"ד, כי מהותם מוחין, והתפרטותם חב"ד, ויתר על כן א"א, או"א, ישסו"ת וכו'. וא"כ כללותם נקראת חב"ד, כלומר תפיסת אחדותם. ופרטותם נקראים כל שם לעצמו.
והבן שאצל אדם שחי במדות והמוחין הם מעליו הוא רואה אותם כפרטים כפשוטו. אולם אדם שחי במוחין מדרגת "חכם", אצלו המוחין מאוחדים וכל חלקיהם הם חלק מן השלם. וזהו מדרגת איש האשכלות שדרשו חז"ל בתמורה, איש שהכל בו. בבחינת "כלם בחכמה עשית", כלם דייקא.
ובעומק יותר דרוש הדעת הוא סוד אחדות כללות החכמה, מבט השורשי כיצד כל הנבראים בסוד שלש, שעל יסוד זה נבנה כל ספר יצירה, סוד אמ"ש. ושורשו בורא, נברא, ונקודת ממוצע בינותם. וכאשר נגלה אור זה בבריאה נקרא אמ"ש, חב"ד, וזהו סוד הדעת דבר והיפוכו, חסדים וגבורות, וכח המאחדם. והבן מאוד, שיסוד דרוש הדעת שורשו ספר יצירה. "תורת השילוש".
ויתר על כן דרוש הדעת מגלה את כל הבריאה רק כח אחד "דעת". בבחינת לפיכך נברא האדם יחידי.
קטגוריות
