שאלה:
הרבה מהלועגים ח״ו על חכמת הנסתר, מבססים את דבריהם על הרמב״ם כביכול שהוא כאילו חיפש הסברים יותר ׳רציונליים׳ או ׳פילוסופיים׳ לדברים, וכאילו לא הכיר שקיים רובד הנקרא ׳סוד'.
אמנם מאידך בודאי שאפשר ללמוד את דברי הרמב״ם עפ״י הבנה פנימית ולא הבנה פילוסופית, ולהבין את דבריו במשמעות יותר עמוקה אלא שהלביש את דבריו.
כגון בהסברו בהלכות תפילה (א, ד) על מה שעזרא ובית דינו תיקנו תפילות, ולכאורה נראה שבא להסביר דבר ׳טכני׳, אומנם ניתן להבין שהוא מתכוין שהיה שינוי בהנהגה בעצם על ידי בבל, וא״כ דיבורו של הקב״ה לא מתגלה בבריאה. וא״כ, אין אנו יכולים לפנות אליו בדרך טבעית, ולכן תיקנו תפילות בלשון הצחה.
או כגון בהסברו למה נקרא לשון הקודש מפני שלא הונח בלשון הקודש לשון מיוחד על דבר ערוה וכו׳. ולכאורה ענין זה תמוה. אמנם ניתן להבינו כדברי המהר״ל בנתיב הצניעות פ״ג שמסביר את דברי הרמב״ם שזה המסובב ולא הסיבה.
ויש כאן שני שאלות:
האם באמת כך צריכים להבין את כל דברי הרמב״ם שהוא התכוון להלביש את הדברים בהסברים יותר טבעיים (כגון בכל טעמי המצוות).
האם ניתן לראות מדברי הרמב״ם עצמו שיש לו כוונה פנימית בכל הדברים שכתב.
אמנם מאידך בודאי שאפשר ללמוד את דברי הרמב״ם עפ״י הבנה פנימית ולא הבנה פילוסופית, ולהבין את דבריו במשמעות יותר עמוקה אלא שהלביש את דבריו.
כגון בהסברו בהלכות תפילה (א, ד) על מה שעזרא ובית דינו תיקנו תפילות, ולכאורה נראה שבא להסביר דבר ׳טכני׳, אומנם ניתן להבין שהוא מתכוין שהיה שינוי בהנהגה בעצם על ידי בבל, וא״כ דיבורו של הקב״ה לא מתגלה בבריאה. וא״כ, אין אנו יכולים לפנות אליו בדרך טבעית, ולכן תיקנו תפילות בלשון הצחה.
או כגון בהסברו למה נקרא לשון הקודש מפני שלא הונח בלשון הקודש לשון מיוחד על דבר ערוה וכו׳. ולכאורה ענין זה תמוה. אמנם ניתן להבינו כדברי המהר״ל בנתיב הצניעות פ״ג שמסביר את דברי הרמב״ם שזה המסובב ולא הסיבה.
ויש כאן שני שאלות:
האם באמת כך צריכים להבין את כל דברי הרמב״ם שהוא התכוון להלביש את הדברים בהסברים יותר טבעיים (כגון בכל טעמי המצוות).
האם ניתן לראות מדברי הרמב״ם עצמו שיש לו כוונה פנימית בכל הדברים שכתב.
תשובה:
עיין שער הגלגולים (הקדמה לו), אמנם הרמב"ם הוא מן הפאה השמאלית, ולכן לא זכה לידע חכמת הזהר, אבל הרמב"ן ז"ל הוא מן פאה הימנית, ולכך זכה אליה.
אולם יש הסוברים (הרדב"ז ועוד) שבסוף ימיו זכה לחכמה זו. וחלק מרבותינו נהגו לבאר את הרמב"ם באופן של חכמת קבלה, כגון ר' אברהם אבולעפיה, וכן האדמו"ר הזקן, ועוד. לעומתם הרגצ'ובר הסביר במאות מקומות את גדרי ההלכה לפי שיטתו הפילוסופית של הרמב"ם.
והנה כיון שאמונתינו שהרמב"ם אחד מן קדושי הדורות, וכל דבריו נאמרו ברוח הקדש שחפפה עליו, ולפיכך יש להבין וללמוד את כל דברי הרמב"ם הן בהלבשה שכלית אנושית, והוא אופן של ביאור ע"פ גדרי החכמה הפנימית.
ניתן בס"ד לשמוע את השיעורים על ספר מורה נבוכים, ששם נתבאר פרק פרק היחס בין דברי הרמב"ם לחכמה הפנימית.
אולם יש הסוברים (הרדב"ז ועוד) שבסוף ימיו זכה לחכמה זו. וחלק מרבותינו נהגו לבאר את הרמב"ם באופן של חכמת קבלה, כגון ר' אברהם אבולעפיה, וכן האדמו"ר הזקן, ועוד. לעומתם הרגצ'ובר הסביר במאות מקומות את גדרי ההלכה לפי שיטתו הפילוסופית של הרמב"ם.
והנה כיון שאמונתינו שהרמב"ם אחד מן קדושי הדורות, וכל דבריו נאמרו ברוח הקדש שחפפה עליו, ולפיכך יש להבין וללמוד את כל דברי הרמב"ם הן בהלבשה שכלית אנושית, והוא אופן של ביאור ע"פ גדרי החכמה הפנימית.
ניתן בס"ד לשמוע את השיעורים על ספר מורה נבוכים, ששם נתבאר פרק פרק היחס בין דברי הרמב"ם לחכמה הפנימית.
קטגוריות
