שאלה:
הרב כותב שעל מנת לשפר את שלום הבית, צריכים שני בני הזוג למצוא את היסוד המשותף להם, וממנו להיבנות יחד. לי ולאשתי יסודות הפכיים (אני עפר דומיננטי והיא רוח). אנו נתקלים באתגרים לא מעטים כתוצאה מכך. בחסד ד' עלינו, יסוד המים תקיף אצל שנינו, ואנו מנסים לקיים את עצת הרב. אלא, שלא ברור לנו כיצד להיבנות יחד מיסוד המים, שעיקרו תענוג (אם הבנתי נכונה את דברי הרב). האם עלינו ולהנות מאוכל טוב יחד? להתענג יחד? זה נראה שזה רק יוריד אותנו למטה מבחינות רבות. נשמח לביאור והדרכה בנושא. תודה.
תשובה:
לפני שנתייחס לבניין הבית מכח היסוד המשותף, קודם לכן איש ואשה צריכים לבנות את עצמם.
השלב הראשון:
א. שכל אחד יתחבר ל"אני" האמיתי שלו, ומאותו מקום הם יבנו את הקשר ביניהם. כלומר, כאשר האיש יחיה את עולמו הפנימי, והאשה תחיה את עולמה הפנימי, הם יוכלו להתחבר כל אחד לזולתו, באופן המתאים למבנה נפשו ולכוחותיו האמיתיים, מבלי לעבור את גבולות נפשם העצמיים, ואז לחבור לגבולות הנפש של בני הזוג.
ב. שכל אחד מבני הזוג ישפיע מחלקו הטוב לזולתו, באופן שיצור חיבור. ולמעשה: א. על הבעל להכיר את עצמו ואת תכונתו החזקה, להתחבר אליה ולקבל ממנה חיות ושמחה. ב. על האשה להכיר את עצמה ואת תכונתה החזקה, להתחבר אליה ולקבל ממנה חיות ושמחה. ג. כל אחד ישתמש בתכונתו החזקה, על מנת להטיב לזולתו וליצור חיבור בנקודות הטוב שבין בני הזוג.
ג. ובפרט במקרה שלכם שאתה מיסוד העפר, והיא מיסוד הרוח (כפי שציינתם בשאלה), התועלת שאתם יכולים להעניק זה לזה הלא גדולה היא. שהרי יסוד העפר ויסוד הרוח משלימים זה את זה. לדוגמא, יסוד העפר יכול לתת ליסוד הרוח יציבות ועקביות. ויסוד הרוח יכול לתת ליסוד העפר תנועתיות והרחבה (היפך מכח הצמצום, הנובע מיסוד העפר).
ד. כלל יסודי מאוד: כל דבר והיפוכו - שורשם אחד. ואם כן, מה שיש בך נמצא בה, ומה שיש בה, נמצא בך. ועל כל אחד למצוא בחציו השני, את מה שיש בו. או לחילופין, על כל אחד למצוא בעצמו, את מה שיש בחציו השני.
ומכח הנקודות המשותפות, לבנות את הקשר ביניכם.
השלב השני:
כעת נעבור לבניין הבית מכח היסוד המשותף. ראשית על כל אחד מבני הזוג לעבוד באופן אישי על איזון אותו הכח בנפשו, ולכוונו לקדושה. לאחר מכן, יכולים בני הזוג להשתמש ביסוד זה כמכנה משותף.
או לחילופין, למצוא את החלקים המתוקנים באותו יסוד שכבר קיימים אצל שני בני הזוג, ולהשתמש באותם חלקים כמכנה משותף. ובשאיפה להגדיל את החלקים הטובים של אותו מכנה משותף.
בדיעבד, אם אצל אחד מבני הזוג כח זה מתוקן יותר, ובכוחו לכוון את הצד השני, והצד השני מסכים לכך, גם כן ניתן להשתמש בחלק זה כמכנה משותף. וכמובן מתוך בחירה הדדית, ורצון להיבנות מכך.
וישנם מקרים מסויימים, שהמציאות מכריחה להשתמש במכנה המשותף אף מצד הנפש הבהמית, כפי שפורט בשאלתכם. וגם שם, יש להשתדל להכניס נקודת קדושה, כגון שזה יהיה לצורך מצווה - עונג שבת, סעודת מצווה וכדו'. ו"תן לחכם ויחכם עוד".
בכבוד רב.
השלב הראשון:
א. שכל אחד יתחבר ל"אני" האמיתי שלו, ומאותו מקום הם יבנו את הקשר ביניהם. כלומר, כאשר האיש יחיה את עולמו הפנימי, והאשה תחיה את עולמה הפנימי, הם יוכלו להתחבר כל אחד לזולתו, באופן המתאים למבנה נפשו ולכוחותיו האמיתיים, מבלי לעבור את גבולות נפשם העצמיים, ואז לחבור לגבולות הנפש של בני הזוג.
ב. שכל אחד מבני הזוג ישפיע מחלקו הטוב לזולתו, באופן שיצור חיבור. ולמעשה: א. על הבעל להכיר את עצמו ואת תכונתו החזקה, להתחבר אליה ולקבל ממנה חיות ושמחה. ב. על האשה להכיר את עצמה ואת תכונתה החזקה, להתחבר אליה ולקבל ממנה חיות ושמחה. ג. כל אחד ישתמש בתכונתו החזקה, על מנת להטיב לזולתו וליצור חיבור בנקודות הטוב שבין בני הזוג.
ג. ובפרט במקרה שלכם שאתה מיסוד העפר, והיא מיסוד הרוח (כפי שציינתם בשאלה), התועלת שאתם יכולים להעניק זה לזה הלא גדולה היא. שהרי יסוד העפר ויסוד הרוח משלימים זה את זה. לדוגמא, יסוד העפר יכול לתת ליסוד הרוח יציבות ועקביות. ויסוד הרוח יכול לתת ליסוד העפר תנועתיות והרחבה (היפך מכח הצמצום, הנובע מיסוד העפר).
ד. כלל יסודי מאוד: כל דבר והיפוכו - שורשם אחד. ואם כן, מה שיש בך נמצא בה, ומה שיש בה, נמצא בך. ועל כל אחד למצוא בחציו השני, את מה שיש בו. או לחילופין, על כל אחד למצוא בעצמו, את מה שיש בחציו השני.
ומכח הנקודות המשותפות, לבנות את הקשר ביניכם.
השלב השני:
כעת נעבור לבניין הבית מכח היסוד המשותף. ראשית על כל אחד מבני הזוג לעבוד באופן אישי על איזון אותו הכח בנפשו, ולכוונו לקדושה. לאחר מכן, יכולים בני הזוג להשתמש ביסוד זה כמכנה משותף.
או לחילופין, למצוא את החלקים המתוקנים באותו יסוד שכבר קיימים אצל שני בני הזוג, ולהשתמש באותם חלקים כמכנה משותף. ובשאיפה להגדיל את החלקים הטובים של אותו מכנה משותף.
בדיעבד, אם אצל אחד מבני הזוג כח זה מתוקן יותר, ובכוחו לכוון את הצד השני, והצד השני מסכים לכך, גם כן ניתן להשתמש בחלק זה כמכנה משותף. וכמובן מתוך בחירה הדדית, ורצון להיבנות מכך.
וישנם מקרים מסויימים, שהמציאות מכריחה להשתמש במכנה המשותף אף מצד הנפש הבהמית, כפי שפורט בשאלתכם. וגם שם, יש להשתדל להכניס נקודת קדושה, כגון שזה יהיה לצורך מצווה - עונג שבת, סעודת מצווה וכדו'. ו"תן לחכם ויחכם עוד".
בכבוד רב.
קטגוריות
