שאלה:
למורינו הרב שליט"א. בעבודת ההתבודדות הרב מבאר את הענין להתחבר לעולם ממקום של בוגר. אני ב"ה זוכה לעבוד בעבודה זו שלב אחרי שלב, עד שאני קונה זאת בנפשי, כפי שהרב מסביר. אני רוצה לשתף את הרב בדוגמא אחת במה שיצא לי מתוך התבוננות של עבודה זו. אינני יודע מדוע אני עושה זאת, כי מצד אחד כמעט ברור לי שזו הארה של כוח החידוש ע"י התבוננות, אך מצד שני אדם קרוב אצל עצמו ואם יש לי ספק אפילו קטן אני מעדיף לברר שמא אני מדמיין. (כדוגמא כפי שנאמר פעמים רבות בש"ס "לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר", והיינו משום שאם זה מכללא ייתכן שיש פרשנויות אחרות ולכן יש צורך לברר, משא"כ היכא דבפירוש איתמר).
התבוננתי בטבלא של שיש בחדר המדרגות, ושמתי לב שיש עומקים וגבהים כתוצאה מגוונים של השיש, ותוך כדי התבוננות בנפש בעיניים עצומות הבנתי שזה דומה למה שנאמר בגמרא שמקום שמש עמוק יותר ממקום צל, וזה מעין זה. אח"כ שמתי לב שזה נראה כמו תמונת לווין של מפה שרואים בקעות והרים. אח"כ שמתי לב שהמילה שיש הזו מורכבת מפעמיים שי עולמות, כאשר היו"ד מחברם כשהוא משמש ליו"ד לשני צדדים, ואח"כ שמתי לב בעומק ששני הצדדים הם דבר והיפוכו, עומק וגובה, מואר וצל, ובעצם כל בעולם הוא דבר והיפוכו, והיו"ד מחברם לאחדות, ונזכרתי בבנין של הורדוס אחרי שהרג כל חכמי ישראל ותיקן את חטאו ע"י שחידש את ביה"מ בלוחות של שיש שהיה נראה כים ע"י גוונים שונים של שיש. ע"י דבר והיפוכו, וכך תיקן את חטאו שירד לדיוטא תחתונה להרוג עיקר העולם שזה חכמי ישראל, ותיקן אורו של עולם בית המקדש וכו', והריגת הצדיקים הם גם דבר והיפוכו, שעושים רצונו בתכלית ומצד שני דרך רשעים צלחה, שהורדוס הרגם. ואני חש שע"י ההתבוננות זה לא מסתיים והוא האין סוף שבתורה.
האם זו העבודה שהרב דיבר עליה? או שאלו דברים יפים אך דמיונות שאולי היה כדאי להיות יותר על הקרקע?
ואם כן זכיתי לחידושים מתוך הנשמה, מדוע אני עדיין לא חש זאת באופן מוחש בנפשי? אני חש רחוק מאוד מתיקון המידות, אמנם הגעתי לרצון פנימי לרצות להגיע לייחודיות, וזה הדבר החשוב ביותר בחיי ואני עובד על זה, וגם מתפלל על כך הרבה עם דמעות. האם זהו האושר שהרב מבטיח בדע את עצמך? (גם בשביל זה אני מוכן להמשיך ואמשיך בעבודה זו למען אזכה להגיע לקיים רצונו יתברך כרצונו), או האם אני אמור לצפות להארה ברורה יותר?
תודה רבה.
התבוננתי בטבלא של שיש בחדר המדרגות, ושמתי לב שיש עומקים וגבהים כתוצאה מגוונים של השיש, ותוך כדי התבוננות בנפש בעיניים עצומות הבנתי שזה דומה למה שנאמר בגמרא שמקום שמש עמוק יותר ממקום צל, וזה מעין זה. אח"כ שמתי לב שזה נראה כמו תמונת לווין של מפה שרואים בקעות והרים. אח"כ שמתי לב שהמילה שיש הזו מורכבת מפעמיים שי עולמות, כאשר היו"ד מחברם כשהוא משמש ליו"ד לשני צדדים, ואח"כ שמתי לב בעומק ששני הצדדים הם דבר והיפוכו, עומק וגובה, מואר וצל, ובעצם כל בעולם הוא דבר והיפוכו, והיו"ד מחברם לאחדות, ונזכרתי בבנין של הורדוס אחרי שהרג כל חכמי ישראל ותיקן את חטאו ע"י שחידש את ביה"מ בלוחות של שיש שהיה נראה כים ע"י גוונים שונים של שיש. ע"י דבר והיפוכו, וכך תיקן את חטאו שירד לדיוטא תחתונה להרוג עיקר העולם שזה חכמי ישראל, ותיקן אורו של עולם בית המקדש וכו', והריגת הצדיקים הם גם דבר והיפוכו, שעושים רצונו בתכלית ומצד שני דרך רשעים צלחה, שהורדוס הרגם. ואני חש שע"י ההתבוננות זה לא מסתיים והוא האין סוף שבתורה.
האם זו העבודה שהרב דיבר עליה? או שאלו דברים יפים אך דמיונות שאולי היה כדאי להיות יותר על הקרקע?
ואם כן זכיתי לחידושים מתוך הנשמה, מדוע אני עדיין לא חש זאת באופן מוחש בנפשי? אני חש רחוק מאוד מתיקון המידות, אמנם הגעתי לרצון פנימי לרצות להגיע לייחודיות, וזה הדבר החשוב ביותר בחיי ואני עובד על זה, וגם מתפלל על כך הרבה עם דמעות. האם זהו האושר שהרב מבטיח בדע את עצמך? (גם בשביל זה אני מוכן להמשיך ואמשיך בעבודה זו למען אזכה להגיע לקיים רצונו יתברך כרצונו), או האם אני אמור לצפות להארה ברורה יותר?
תודה רבה.
תשובה:
דרך אפשרית להתבונן כפי שכתבת, במקביל ללימוד יסודי שיטתי מסודר ומובנה סוגיא אחר סוגיא, מסכת אחר מסכת, ספר אחר ספר. כי יש כח של גבול ודיוק, ויש כח של התפשטות המחשבה. וכאשר נעשים יחדיו ישובח.
הנכתב מעיד על מעוף המחשבה השקטה שהיא בגדר התנוצצות קלה של הארת הנשמה, אולם לא גילויה. לולי תיקון המדות ישנה סכנה שהמדות רעות יטו את ההתנוצצות למהלך לא מדויק ולדמיונות. ובודאי שאי תיקון המדות מעכב את ההארה השלמה. לכך ראוי מחד להמשיך בצורה שנכתבה בשילוב לימוד יסודי מעמיק כנ"ל, ובמקביל סדר מעשי של תיקון המדות. ובנוסף לכך להרגיל את הנפש לשוח עם בורא עולם בפשיטות.
אם באפשרותך להשהות התבוננות זו ולהתחיל בסדר שנכתב, יש בכך עדיפות.
הנכתב מעיד על מעוף המחשבה השקטה שהיא בגדר התנוצצות קלה של הארת הנשמה, אולם לא גילויה. לולי תיקון המדות ישנה סכנה שהמדות רעות יטו את ההתנוצצות למהלך לא מדויק ולדמיונות. ובודאי שאי תיקון המדות מעכב את ההארה השלמה. לכך ראוי מחד להמשיך בצורה שנכתבה בשילוב לימוד יסודי מעמיק כנ"ל, ובמקביל סדר מעשי של תיקון המדות. ובנוסף לכך להרגיל את הנפש לשוח עם בורא עולם בפשיטות.
אם באפשרותך להשהות התבוננות זו ולהתחיל בסדר שנכתב, יש בכך עדיפות.
קטגוריות
