שאלה:
הרב מסביר בסדרת התפילה (מספר 020) הרב האריך
בענין "כמים הפנים אל פנים" ושם הרב מסביר שאם א' אינו משיב הסבר פנים
יפות למי שהראה לו סבר פנים יפות, והאדם יש לו צער מזה, אין זה נובע מצער פרטי,
אלא זהו צער השכינה שיש כ"כ עלמא דפירודא בדור הזה ושאנו חיים בעולם קר, ושיש
רצון טהור האדם לחיות בעולם של חום ואהבה ואחדות, ושאינו רוצה לחיות בעולם קר,
ואין זה צער פרטי של האדם אלא זה נובע מצער השכינה. מה הגדר בזה? דאפשר שהאדם מרמה
את עצמו ומדמיין שצערו נובע מצער השכינה שאנו חיים בתוך כ"כ פירוד, ובאמת
צערו נובע מצער של עצמו אל שהזולת פוגע בו....
בתודה רבה להרב
תשובה:
בשורש זהו צער השכינה.
בענף זהו צער פרטי.
וככל שהאדם יותר חש את עצמו בכללות, כן צערו פרטי יותר.
וככל שהאדם יותר חי את זולתו, זהו צער כללי.
קטגוריות
