שאלה:
אודות מה שבאזנינו שמענו וגם בעינינו ראינו הנהגות סותרות אצל גדולים וצדיקים, שיש שביתם צנוע ופשוט עד כדי עליבות, ויש הנוהגים בגינוני מלכות ממש, בבית מפואר, וכלים נאים ביותר. ויש כמובן את הנוהגים בדרך המיצוע.
שאלתי היא, מה פשר הנהגות אלו? ומה יש לנו הקטנים ללמוד מזה? וגם, כיצד נכון וראוי לנו לנהוג?
בתודה ובברכה.
תשובה:
בכללות הדבר תלוי בשורשי הנשמות.
והדוגמא של עשירות של רבי שזכה לב' שולחנות, שהיה מזרעו של דוד המלך, ולכך נהג במלכות. ולעומתו ר' חנינא שדי לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת, כי שורשו היה מבונה עולמות ומחריבן, "חרובין".
ואף מי ששורשו בעשירות, על דרך כלל צריך לעבור תהליך של הכנעה והבדלה, ורק אחריה המתקה, כמ"ש בשם ר' פנחס מקוריץ, שכך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל וכו', וביאר, שכך היא "דרכה של תורה", למי שנמצא עדיין בדרך, אולם מי שהגיע לטרקלין דרכו שונה.
והבן שיש שורשים של נשמות מצד "האור", קו ימין ושמאל, ומלכות. ויש שורשים מצד "הכלי".
ולפיכך על כל אדם לברר את שורשו ואת מדרגתו ולפ"ז לפעול. ולעולם יש לחשוש שמא זהו רצון לעושר ותאוה, ומאידך שמא מסתפק במועט מחמת עצלות וחוסר אחריות.
קטגוריות
