שאלה:
א. לא גדלתי בדרך התורה, וחזרתי בתשובה. בחלקים מסוימים הקושי שלי היום הוא בעשיית רב, אולי מחמת גאוה, וכדו'. וכן יש לי קושי עם אמון. איך פותרים את הבעיה?
שמעתי שיש גישה שצריך התבטלות לרב בשאלה שאני שואל אותו, ויש צורך קודם לברר עם עצמנו את הדבר שאנו מסתפקים בו, ולאחר מכן להתבטל. מהי הדרך הנכונה?
ב. הבן שלי סובל מפחדים בלילה, ודורש הרבה זמן של שהייה עמו, מהו הפתרון לכך.
תשובה:
א. ככל שהאדם תמים יותר, יתבטל לרב כפשוטו. אולם ככל שהוא חכם יותר, תחלה יברר הדבר בשכלו, ואח"כ יתבטל לרב, בבחינת "ערומים בדעת, ומשימים עצמם כבהמה" (חולין ה,ב). כלומר תחלה מבררים דעתם, ואח"כ מבטלים אותה כבהמה, ביטול לבר דעת דקדושה, המרומם ממנו.
ב. יש לברר מה הם הפחדים, ומה סיבתם. ואזי לפי ברור זה נצרך לטפל בכל סיבה באופן הראוי לה.
קטגוריות
