שאלה:
שלום וברכה למו"ה שליט"א.
מו"ה הזכיר בשיעור ענין של זיווג מיניה וביה. האם נכון יהיה להגדיר כל "ארכביה אתרי ריכשי" שבש"ס כשני כוחות מאוחדים ביסודם, ורק נראים כנפרדים?
מצאתי בירושלמי (קידושין פ"א ה"ה) דנחלקו אמוראים אם ארכביה אתרי ריכשי הוי תכלית הפירוד, או תכלית החיבור. וזה לשון הירושלמי: "כתב מתנה בלשון קניין, אמר ליה ארכביה אתרי ריכשי אמרה רבי בא ולא קיבלה שמואל, מהו ארכביה על תרי ריכשי ברקי סברין מימר מייתי תרין סוסוון שטיי ומרכבין ליה על תריהון וההוא אזיל בדא וההין אזל בדא לא אשכח גבי כלום, אמר רבי יוסי ממלחייא ייפה כוחו בשני דברים שיש שיעבוד למכירה ואין שיעבוד למתנה [דף יז עמוד א] שהמוכר לא מכר את הכל והנותן מתנה נתן את הכל".
ונשמח שמו"ה יאיר עינינו בעומק הפנימי של ארכביה אתרי רכשי.
בתודה ובהכרת הטוב.
תשובה:
שורש הדברים נגלה באדה"ר וחוה, שתחלה היו אחד, דו פרצופים, או פרצוף וזנב. ואח"כ ננסרה ונפרדה, ואח"כ ויביאה אל האדם, עצם מעצמי בשר מבשרי, והיו לאחד.
וכאשר הם נפרדים מתגלה ארכבי אתרי ריכשי דקלקול, כמ"ש חז"ל שנחש שפיתה את חוה, היינו שבא גמל ורכב על נחש ויחדיו נעשה פיתוי, וזהו "תרין סוסוון שטיי", וזהו הרכבה של שני כוחות נפרדים, עלמא דפרודא, בחינת "שטיי", הסתלקות החכמה, שעליה נאמר "כולם בחכמה עשית" כללות הכל. אזי זהו חיבור נפרדים שנשארו נפרדים.
אולם בקדושה נגלה אחדותם, בחינת מעשה "מרכבה", ארכביה. כנודע רכב, אותיות שניות ב-כ-ר. וזהו בכור של קדושה, מורכב אתרי ריכשי, אביו ואמו, שכינה ביניהם.
קטגוריות
