שאלה:
א. הרב אמר בספר בלבבי ח"ח שיש ב' אופני עבודה, מלעילא לתתא ומעילא ללתתא, ושספר הנ"ל בא לבאר את עבודה של "מעילא ללתתא", כלומר איך להתחיל עבודתינו מנקודת אורו של משיח, "חד". (ולכאורה עבודה זו ג"כ הוא נקודת ההתחלה בעבודה שנתבאר בבלבבי ח"ז, שכל פרק בו מדבר על העמקות של אמונה, התכללות, ו"חד", בלבושים שונים). האם עבודה זו רק העבודה שנתבאר בבלבבי ח"ח, או זה ג"כ היה הדרך של ספרים הקודמים בהסדרה. בלבבי ח"א וח"ב מתחיל על נקודת האמונה והתקשרות עם הקב"ה, האם זה ג"כ העבודה של "חד" שנתבאר בבלבבי ח"ח, רק שהוא מולבש במושגים הקרובים יותר לכל נפשות? וכן בלבבי ח"ו שמתחיל עם הענין של ביטול אני ולשמה, האם זה ג"כ העבודה של "חד", או כל זה הוה שלב קודמת ל"חד" (וא"כ ספר בלבבי א' עד ו' שייך להעבודה של מתתא ללעילא?)
ב. ובקשר להנ"ל, הרב אמר הרבה שיעורים בעניני הארבעת היסודות, ולכאורה כל דרך זו היא עבודה של מתתא לעילא. וכמדומה שהרב אמר ששיעורים אלו צריכים להיות המרכז של עבודה לרוב בנ"א. האם זאת נאמר שספרי בלבבי ז', ח', ט' (וספר קול דממה דקה) מיוחד רק לאלו שעבודתם הם מעילא לתתא?
ב. ובקשר להנ"ל, הרב אמר הרבה שיעורים בעניני הארבעת היסודות, ולכאורה כל דרך זו היא עבודה של מתתא לעילא. וכמדומה שהרב אמר ששיעורים אלו צריכים להיות המרכז של עבודה לרוב בנ"א. האם זאת נאמר שספרי בלבבי ז', ח', ט' (וספר קול דממה דקה) מיוחד רק לאלו שעבודתם הם מעילא לתתא?
תשובה:
תשובה:
א. יש מהלך של מלעילא לתתא בעצם השייך בכל הדורות, וזהו שנתבאר בח"ח. אולם מצד שהשתא אנו נמצאים באחרית הימים, שאורו של משיח מאיר באור רב (וכנגדו רח"ל שולט קליפת הנו"ן בפועל ממש, זה לעומת זה), ולפיכך כבר מאיר אור הלעילא. ומצד כך יש עבודה מתתא לעילא מתוך אור האחרית שכבר מאיר. וסדר זה של עבודה נסדר בחלקים א-ב, וכד'. אולם יסודם מתתא לעילא מתוך הארה רבה שמאיר מצד סגולת הזמן שלמעלה מן הנפש. כי בדור זה יש סתירה רבה ועצומה בין מדרגת נפש למדרגת זמן. מצד מדרגת נפש רוב בנ"א נשמות של עקבים כדברי רבותינו. אולם מצד הזמן, מאיר בתוקף גדול אורו של משיח, ובעיקר מתגלה זאת באור התורה, הן הכח שאוסף את דברי חכמי כל הדורות לפונדק אחד, והן כח החידוש.
ב. כן. או לאחר שעלו לעילא, או למי שבכחו להתדבק בהארת הזמן שלמעלה מן הנפש, ויש בזה סכנה, כי זו סתירה גדולה בין הזמן לנפש. או לנשמות גבוהות, שמעיקרא שם מקומם, שנולדו בגילוי רב של אור נשמתם, או נבקע להם בקע מפני דרך כל שהיא לאור נשמתם.
א. יש מהלך של מלעילא לתתא בעצם השייך בכל הדורות, וזהו שנתבאר בח"ח. אולם מצד שהשתא אנו נמצאים באחרית הימים, שאורו של משיח מאיר באור רב (וכנגדו רח"ל שולט קליפת הנו"ן בפועל ממש, זה לעומת זה), ולפיכך כבר מאיר אור הלעילא. ומצד כך יש עבודה מתתא לעילא מתוך אור האחרית שכבר מאיר. וסדר זה של עבודה נסדר בחלקים א-ב, וכד'. אולם יסודם מתתא לעילא מתוך הארה רבה שמאיר מצד סגולת הזמן שלמעלה מן הנפש. כי בדור זה יש סתירה רבה ועצומה בין מדרגת נפש למדרגת זמן. מצד מדרגת נפש רוב בנ"א נשמות של עקבים כדברי רבותינו. אולם מצד הזמן, מאיר בתוקף גדול אורו של משיח, ובעיקר מתגלה זאת באור התורה, הן הכח שאוסף את דברי חכמי כל הדורות לפונדק אחד, והן כח החידוש.
ב. כן. או לאחר שעלו לעילא, או למי שבכחו להתדבק בהארת הזמן שלמעלה מן הנפש, ויש בזה סכנה, כי זו סתירה גדולה בין הזמן לנפש. או לנשמות גבוהות, שמעיקרא שם מקומם, שנולדו בגילוי רב של אור נשמתם, או נבקע להם בקע מפני דרך כל שהיא לאור נשמתם.
קטגוריות
