124. אהבת ה’ ויראת ה’ – מציאותו או אורו [#4653]

י"ב כסלו התש"פ

שאלה:

על פי ספה"ק אין השגה בא"ס ב"ה, וכל דרכי התפילה הם סודות יחודים ועליות מ"ן ומ"ד. איך מבארים מצות ואהבת את השם אלוקיך. האם כפשוטו אהבה מציאותו בלי ידיעה או אהבתו בהתלבשות אורו. ובאיזה מדרגה ובחינה? וכן נמי ביראת השם.

תשובה:

תשובה:
כנודע אהבה בגימטריא אחד, כלומר תנועת התקרבות המביאה לאחדות – אחד. ובכל מדרגה ומדרגה יש בחינת התפרטות בערך לאותה מדרגה ומדרגת אחדותם. וזהו אהבה בערך לאותה מדרגה. ולכך בכל עולם שהוא סוד התלבשות אורו, בערך מדרגת הלבשה זו ישנה אהבה. וכן ע"ז הדרך ביראה, כי יראה תחתונה ריחוק, ויראה עליונה, התבטלות.
משא"כ בא"ס, הוא בבחינת ע"ס הגנוזות במאצילן, לא ערך של הלבשה אלא ערך של גניזה. ושם נכללים אהבה ויראה יחדיו בחינת מה שנאמר אצל אברהם אוהבי, מדת אהבה, בעקידה, "עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה", נכללו אהבה ויראה יחדיו. ושם אף אהבה, היא התכללות.
ומהותה, כי סוד האהבה יש, חיבור יש ויש. וסוד היראה, ביטול, ביטול תחתון לעליון. אולם סוד האהבה בע"ס הגנוזות במאצילן, הוא עצם בקשת היש, אולם לא יש נברא נבדל ח"ו, ולא יש מתאחד, שזהו מדרגת אהבה בתוך העולמות, אלא עצם בקשת היש, והוא היש האמיתי. וזש"כ "הישכם אוהבים את ה'" וגו', עצם בקשת ה"יש".