14. עמל ויגיעת התורה לבעל מלאכה [#4537]

י"ב כסלו התש"פ

שאלה:

שלום רב. בספרכם 'דע את מחשבותיך', כתבתם צורות רבות לתיקון המחשבה באמצעות לימוד התורה הקדושה, וכן הוזכר בכמה מקומות שבירור המחשבה הוא חלק בלתי נפרד מתיקון המידות. בספר דע את נשמתך, בפתיחת הדברים, כתבתם שהדרך המקובלת להארת הנשמה, היא יגיעת התורה. הרב כותב שהארת הנשמה אף היא נצרכת לתיקון המידות, ומתאפשרת בדורנו אנו יותר מאשר בדורות קודמים.
ועתה לשאלתי: לא זכיתי להימנות על יושבי בית המדרש, על אף היותי בוגר ישיבה. היום, אין באפשרותי להקציב שעות רבות ללימוד מחמת טרדות פרנסה, ניהול הבית על כל המשתמע ועוד. אני זוכה, ב"ה, לקבוע זמנים ללימוד, מצומצמים, ואני מאמין שעם עמל ויגיעה באפשרותי אף להרחיב אותם. האם כאשר הרב כותב על עמל ויגיעת התורה שמבררת את המחשבה ומסייעת להארת הנשמה (שניהם - חלקים מרכזיים בעבודה, כך לדברי הרב), כוונת הדברים גם למי שאין תורתו אומנותו, אך הוא עמל במסגרת הזמן ובדרגה שלו בתורה, גם אם אינן מהגבוהות? או שמא שהדברים כרוכים באורח חיים של אברך כולל שמוקדש כולו לתורה? תודה רבה.

תשובה:

תשובה: כמ"ש המס"י בסוף ספרו שאופן החסידות למי שפרוש מן העולם שונה למי שעסוק במלאכת כפים, אולם תתכן גם בזה וגם בזה. ולעולם על דרך כלל בין זה ובין זה ראוי לחלק זמן לימודו בין ידיעת התורה בהיקף, מיגרס. לידיעת התורה בעיון, בעומק המחשבה, מיסבר. ואף אדם העסוק שעות רבות במלאכתו אפשר לו לצלול בעומקה של תורה ביתר חיות כמו שניכר אצל רבים. ולעולם המכוון להקטין את ההתעסקות בעניני העולם ולהגדיל את עסק התורה כל אחד לפי יכולתו האמתית.