שאלה:
א. הרב אמר בס' בלבבי על סוכות שכל זמן שהאדם מעוניין לגלות את ה"יחידיות" שלו, א"א לו להיות כלי לקבל אור היחידה, אור א"ס ב"ה, כיון שהוא עדיין נמצא ב"אני", אלא צריך תחילה לגלות את היחידה, ע"י ביטול האני, יציאה מאני, ואז נעשה כלי לאור היחידה, אור א"ס. אמנם הרב מבאר במכתב שסדרת "דע את יחודיך" הוא דרך להיחיד איך לגלות יחידיותו. וכן בתחלת סדרת "דע את התבודדותיך" הרב אמר שהסדרה הנ"ל הוא דרך כיצד לגלות את היחודיות שלו, שהיא הדרך לגלות את היחידה שלנו. א"כ לא הבנתי נכון, אם עצם כך שהאדם רוצה לגלות את יחידיותו, אם זה מעכב האדם מגילוי היחידה או לא?
ב. עוד שאלה בקשור להנ"ל: בס' בלבבי על סוכות הרב מבאר שהאדם צריך להתחיל עבודתו מ"יחידה" דייקא, מהתבודדות והשקטת הרצונות, לצאת מה"אני", וכו', אמנם ב"דע את הויתך" הרב אמר שרוב בנ"א צריכים תחילה לעבוד על נפש רוח נשמה חיה, ורק יחידים יכולים לעבוד מתחילה על היחידה. וב"דע את נשמתך" הרב אמר שכל אדם שונה בזה, יש אדם שמתחיל עבודתו מנפש עד היחידה (מתתא לעילא) ויש שצריך לעבוד תחילה מהיחידה עד הנפש (מעילא לתתא). א"כ האם הרב יכול לסדר לי יותר את הענין הזה, שהוא יסודי יסודות של עבודתינו.
ב. עוד שאלה בקשור להנ"ל: בס' בלבבי על סוכות הרב מבאר שהאדם צריך להתחיל עבודתו מ"יחידה" דייקא, מהתבודדות והשקטת הרצונות, לצאת מה"אני", וכו', אמנם ב"דע את הויתך" הרב אמר שרוב בנ"א צריכים תחילה לעבוד על נפש רוח נשמה חיה, ורק יחידים יכולים לעבוד מתחילה על היחידה. וב"דע את נשמתך" הרב אמר שכל אדם שונה בזה, יש אדם שמתחיל עבודתו מנפש עד היחידה (מתתא לעילא) ויש שצריך לעבוד תחילה מהיחידה עד הנפש (מעילא לתתא). א"כ האם הרב יכול לסדר לי יותר את הענין הזה, שהוא יסודי יסודות של עבודתינו.
תשובה:
תשובה:
א. צורת השלימות, יש-אין-יש. מלעילא לתתא: יש- א"ס – אין – צמצום. יש – נבראים. מתתא לעילא: יש – יחודיות. אין – ביטול. יש התכללות בא"ס.
כאשר מגלה את היחודיות שבו, זהו מדריגת "נפש" דיחידה.
כאשר מבטל את היחודיות שבו, זהו מדרגת "רוח" דיחידה.
כאשר דבק בא"ס, זהו מדרגת "נשמה" דיחידה.
כאשר בטל בא"ס, זהו מדרגת "חיה" דיחידה.
כאשר נכלל בא"ס, זהו מדרגת "יחידה" דיחידה.
ב. בשאלה מונחת התשובה - כל אדם שונה. יש מתתא לעילא, ויש להיפך. רוב בנ"א מתתא לעילא. ואצל היחידים זהו דייקא מלעילא לתתא.
זאת ועוד, זהו מצד מדרגת הנפש. אולם מצד הארת הזמן יש להתחיל מלעילא, כי כבר מאיר אור האחרית במדה רבה, אם כי לא בשלימות. וזה מה שנאמר בשיעור בסוכות.
א. צורת השלימות, יש-אין-יש. מלעילא לתתא: יש- א"ס – אין – צמצום. יש – נבראים. מתתא לעילא: יש – יחודיות. אין – ביטול. יש התכללות בא"ס.
כאשר מגלה את היחודיות שבו, זהו מדריגת "נפש" דיחידה.
כאשר מבטל את היחודיות שבו, זהו מדרגת "רוח" דיחידה.
כאשר דבק בא"ס, זהו מדרגת "נשמה" דיחידה.
כאשר בטל בא"ס, זהו מדרגת "חיה" דיחידה.
כאשר נכלל בא"ס, זהו מדרגת "יחידה" דיחידה.
ב. בשאלה מונחת התשובה - כל אדם שונה. יש מתתא לעילא, ויש להיפך. רוב בנ"א מתתא לעילא. ואצל היחידים זהו דייקא מלעילא לתתא.
זאת ועוד, זהו מצד מדרגת הנפש. אולם מצד הארת הזמן יש להתחיל מלעילא, כי כבר מאיר אור האחרית במדה רבה, אם כי לא בשלימות. וזה מה שנאמר בשיעור בסוכות.
קטגוריות
