שאלה:
א. הרב אמר בשיעורים שעבודת הכרת הנפש לרוב בנ"א צריכה להיות מתתא לעילא, תחילה ללמוד ולהכיר ולעבוד ולתקן הנפש הבהמית, ואח"כ לגלות הנשמה. אבל הרב אמר ב"דע את הרגשותיך" שחלק גדול מתיקון הנפש הוא לתקן הנפש הבהמית רק שעיקר התיקון צריך לבוא מאור הנפש אלוקית. שם משמע שהאדם צריך בעיקר להשתמש בנפש אלוקית, וגם משמע שזהו תחילת התיקון שלנו. אז מהו נקודת ההתחלה באמת, ומה בעיקר צריך להשתמש עכ"פ בתחלת דרכו לתיקונו? רוב בנפש הבהמית ומעט בנפש אלוקית? או להיפוך?
ב. ובנוגע לידיעת נפש הבהמית שלנו, שהרב מבאר שזהו ג"כ חלק מעבודתנו של הכרת ותיקון הנפש שלנו, האם זהו בעיקר מה שהרב מבאר בסדרת "ארבעה היסודות – הדרכה מעשית", להכיר היטב הד' יסודות בתוך הנפש הבהמית שלנו? האם האדם ג"כ יכול לידע הנפש הבהמית שלו מ"דע את נפשך"? מהו הדרך שבו האדם יכול לידע היטב את הנפש הבהמית שלו?
ג. פשוט שאפי' לתקן הנפש הבהמית שלנו הוא עבודה קשה מאד שנצרך לשנים של ידיעות רחבות, ועם הרבה עבודה נפשית, והרבה רצון להשתנות, וא"כ האם שייך לרוב בנ"א שנמצא בשלב העבודה על הנפש הבהמית שלהן גם להגיע להדרגות העליונות של הנפש (נפש אלוקית, רוח, נשמה וחיה ויחידה)? דע את התבודדותיך, דע את נשמתך, דע את הויתך, דע את רעך, וכו' – האם כל סדרות אלו רק "להאיר" דרגות עליונות של נפש האדם? או כוונת שיעורים וספרים אלו להדריך את האדם לגלות דרגות עליונות אלו ממש, בתוך דרגת הנפש הבהמית?
תודה רבה מאד להרב!
ב. ובנוגע לידיעת נפש הבהמית שלנו, שהרב מבאר שזהו ג"כ חלק מעבודתנו של הכרת ותיקון הנפש שלנו, האם זהו בעיקר מה שהרב מבאר בסדרת "ארבעה היסודות – הדרכה מעשית", להכיר היטב הד' יסודות בתוך הנפש הבהמית שלנו? האם האדם ג"כ יכול לידע הנפש הבהמית שלו מ"דע את נפשך"? מהו הדרך שבו האדם יכול לידע היטב את הנפש הבהמית שלו?
ג. פשוט שאפי' לתקן הנפש הבהמית שלנו הוא עבודה קשה מאד שנצרך לשנים של ידיעות רחבות, ועם הרבה עבודה נפשית, והרבה רצון להשתנות, וא"כ האם שייך לרוב בנ"א שנמצא בשלב העבודה על הנפש הבהמית שלהן גם להגיע להדרגות העליונות של הנפש (נפש אלוקית, רוח, נשמה וחיה ויחידה)? דע את התבודדותיך, דע את נשמתך, דע את הויתך, דע את רעך, וכו' – האם כל סדרות אלו רק "להאיר" דרגות עליונות של נפש האדם? או כוונת שיעורים וספרים אלו להדריך את האדם לגלות דרגות עליונות אלו ממש, בתוך דרגת הנפש הבהמית?
תודה רבה מאד להרב!
תשובה:
תשובה:
א. מן הראוי להכיר את הכח החזק (או לכל הפחות הגלוי) בנפשו האלוקית, שהיא מקור השפע האלוקי שדרכו מאיר לכל נפשו. ע"י התדבקות יתירה בכח זה, האדם מקבל תוקף לנפשו האלוקית (כמובן, זולת ת"ת וקיום המצוות).
הכמות הנצרכת אינה שוה בכל אדם, אולם הגדרת הדברים הוא שיהא באופן שיש לו תוקף בנפשו האלוקית. ולפי"ז על כל אדם לבדוק מה כמות הצורך ביחס לנפשו הבהמית, הן מצד יחס הגילוי בנפש האלוקית, והן מצד היחס למורכבות נפשו הבהמית, והיחסות ביניהם.
ב. "דע את נפשך" זהו ידיעה כללית השוה אצל כולם. לעומת זאת "ארבעת יסודות – הדרכה מעשית" זוהי הדרכה להכיר את נפשו הפרטית. עם "דע את נפשך" ניתן לעבוד על כללות נפשו, אולם ע"י ארבעת היסודות ניתן להכיר את פרטות נפשו, ולפי"ז לסדר סדר עבודה פרטי.
ג. כיון שנתבאר שעליו לחזק את הכח החזק והגלוי בנפשו האלוקית, לפיכך ניתן לעלות בסולם במקביל לכך על מנת לחזק את הכח החזק שבקרבו, ועי"ז לברר את נפשו הבהמית, וזולת כך חיבורו בעולם הרוחני אינו מבורר ומעורב אמת עם מדמה. אולם יש לייחד זמן לכל עבודה, תקופה לכל עבודה, ולא לערבב. ע"ד כלל אין לעבוד על ב' ענינים בבת אחת, כי סוד ההצלחה, התמקדות.
ולא עליך המלאכה לגמור וכו'. והעמל באמת מסעיין בידו.
א. מן הראוי להכיר את הכח החזק (או לכל הפחות הגלוי) בנפשו האלוקית, שהיא מקור השפע האלוקי שדרכו מאיר לכל נפשו. ע"י התדבקות יתירה בכח זה, האדם מקבל תוקף לנפשו האלוקית (כמובן, זולת ת"ת וקיום המצוות).
הכמות הנצרכת אינה שוה בכל אדם, אולם הגדרת הדברים הוא שיהא באופן שיש לו תוקף בנפשו האלוקית. ולפי"ז על כל אדם לבדוק מה כמות הצורך ביחס לנפשו הבהמית, הן מצד יחס הגילוי בנפש האלוקית, והן מצד היחס למורכבות נפשו הבהמית, והיחסות ביניהם.
ב. "דע את נפשך" זהו ידיעה כללית השוה אצל כולם. לעומת זאת "ארבעת יסודות – הדרכה מעשית" זוהי הדרכה להכיר את נפשו הפרטית. עם "דע את נפשך" ניתן לעבוד על כללות נפשו, אולם ע"י ארבעת היסודות ניתן להכיר את פרטות נפשו, ולפי"ז לסדר סדר עבודה פרטי.
ג. כיון שנתבאר שעליו לחזק את הכח החזק והגלוי בנפשו האלוקית, לפיכך ניתן לעלות בסולם במקביל לכך על מנת לחזק את הכח החזק שבקרבו, ועי"ז לברר את נפשו הבהמית, וזולת כך חיבורו בעולם הרוחני אינו מבורר ומעורב אמת עם מדמה. אולם יש לייחד זמן לכל עבודה, תקופה לכל עבודה, ולא לערבב. ע"ד כלל אין לעבוד על ב' ענינים בבת אחת, כי סוד ההצלחה, התמקדות.
ולא עליך המלאכה לגמור וכו'. והעמל באמת מסעיין בידו.
קטגוריות
