16. ראשית המחשבה [#4539]

י"ב כסלו התש"פ

שאלה:

שלום וברכה כבוד הרב. מה שהרב התכוון ב"דע את תורתך", שאדם חוזר לנקודת הנביעה ע"י חזרה לראשית המחשבה, וזאת נקראת הרחבת הדברים, הרחבת התפיסה הפנימית.
א. האם הכוונה שאדם פועל כך ללא סיכום הדברים עד השתא בכלל?
ב. האם ההתרחבות שהרב דיבר עליה היא רק בהבנת הדברים או גם בזיכרונם?
ג. האם הלימוד הראשוני צריך להיעשות בקול, או שמא בגלל שהוא לימוד שנוגע בהבנת הדברים ולא בזכרונם הוא צריך להיעשות דוקא בלחש, כיוון שפעמים רבות שהדיבור בקול מוריד ביכולת ההתבוננות?
ד. מצינו בחז"ל מספרים שונים בנוגע לחזרות שאדם צריך לעשות על הלימוד. כלפי מה הדברים נאמרו? האם על כל אדם מוטלת החובה לעשות מספר כה רב של חזרות? האם הדברים צריכים להיבדק כל נפש ויכולת הזיכרון שלה, או שמא ישנם חזרות בסיסיות שבלעדם אין כלל פתח לזכור?

תשובה:

תשובה:
א. בחיצוניות הנפש - זה נעשה מתוך חשבון, ואזי קודם יש סיכום. בפנימיות הנפש - זה טבעי כמו נשימה ונשיפה ואין סיכום בהכרח.
ב. גם וגם.
ג. תלוי בכל אדם ובכל מצב נפש.
ד. כל אחד לפי שורשו, אולם לא יפחות מד' פעמים.