שאלה:
שלום וברכה כבוד הרב.
א. רציתי לשאול, מהי הפעולה הנפשית שמקובלים עושים בזמן שמכוונים כוונות בתפילה?
ומה הצורך של כוונות ע"פ תורת הקבלה בתפילה? הרי ידוע מספרי חסידות שע"י רעותא דליבא הכוונות נפעלות ממילא כמו בכל מצוה מדאורייתא ומדרבנן שאנו עושים, אע"פ שאין אנו מבינים עומק מחשבתו יתברך (כמבואר בנפש החיים באריכות).
אם כן מדוע רבותינו דרשו לעשות השתדלות ללמוד הכוונות, ולפי רבי חיים ויטאל זה תנאי מחייב ללימוד הקבלה בבחינת גדול תלמוד המביא לידי מעשה.
ב. כמו כן מהי שיטתו של הרמח"ל בסוגיית הכוונות? והאם יש שיעורים של הרב בספר קיצור הכוונות לרמח"ל.
א. רציתי לשאול, מהי הפעולה הנפשית שמקובלים עושים בזמן שמכוונים כוונות בתפילה?
ומה הצורך של כוונות ע"פ תורת הקבלה בתפילה? הרי ידוע מספרי חסידות שע"י רעותא דליבא הכוונות נפעלות ממילא כמו בכל מצוה מדאורייתא ומדרבנן שאנו עושים, אע"פ שאין אנו מבינים עומק מחשבתו יתברך (כמבואר בנפש החיים באריכות).
אם כן מדוע רבותינו דרשו לעשות השתדלות ללמוד הכוונות, ולפי רבי חיים ויטאל זה תנאי מחייב ללימוד הקבלה בבחינת גדול תלמוד המביא לידי מעשה.
ב. כמו כן מהי שיטתו של הרמח"ל בסוגיית הכוונות? והאם יש שיעורים של הרב בספר קיצור הכוונות לרמח"ל.
תשובה:
תשובה:
א. התדבקות נפשית במדרגה שבה מכוון, לא רק מחשבה חיצונית, אלא עצמות המוחין, ופנימיות הלב. ונחדד את ההגדרה יותר. לא התדבקות בשמות, גימ' וכדו' בחיצוניותם בלבד, אלא התדבקות בעצם אותה מדרגה. ולפיכך מי שאינו נמצא באותה מדרגה, אין זו כוונה שלמה. אלא יכול לעשות כן על דעת המכוונים האמיתים. שכשם שהצדיק מעלה את תפלותיהם של ישראל, כן המכוון האמיתי מחבר אליו את כל מי שמתפלל על דעתו. לצורך כך שיהא בשלמות נצרך התדבקות רוחא ברוחא במכוון.
והבן שיש חיצוניות ויש פנימיות. הפנימיות התדבקות באותה מדרגה, חיצוניות מחשבת השכל והמוחין. ולפיכך מי ששורשו בפנימיות לעצמה אינו מכוון אלא כמו שהארון נושא את נושאיו כן התדבקותו נושאת את הכוונה מאליהם. ובדקות נושאת את אלו שמכוונים עם אלו המתדבקים שם ללא כוונות. והחיצוניות (יחד עם הפנימיות, כנ"ל), כוונה בפועל במחשבת השכל והמוחין.
ב. כלל יסוד שיטת רמח"ל לברר מהו הגזע, השורשים, הענפים העלים והפירות. ולכך תורתו כללים כללים והפרטים עולים מאליהם כמ"ש כמה פעמים בספריו. ועיקר עסקו בכללים, ומתוכם מעלה פרטים. אולם לעולם עיקר התדבקותו ועסקו בכלל.
וכן הוא בכוונות, חיבר קיצור הכוונות, ומהות קיצורו אינו קיצור בעלמא, אלא מקביל לכללי החכמה שכתב כגון כללים ראשונים, פתחי חכמה ודעת, כללות האילן וכו'. והיינו כללי הכוונות, ובירר בדבריו מהו הגזע והשורשים והענפים ומה הם העלים. אין כרגע שיעורים בספר זה.
א. התדבקות נפשית במדרגה שבה מכוון, לא רק מחשבה חיצונית, אלא עצמות המוחין, ופנימיות הלב. ונחדד את ההגדרה יותר. לא התדבקות בשמות, גימ' וכדו' בחיצוניותם בלבד, אלא התדבקות בעצם אותה מדרגה. ולפיכך מי שאינו נמצא באותה מדרגה, אין זו כוונה שלמה. אלא יכול לעשות כן על דעת המכוונים האמיתים. שכשם שהצדיק מעלה את תפלותיהם של ישראל, כן המכוון האמיתי מחבר אליו את כל מי שמתפלל על דעתו. לצורך כך שיהא בשלמות נצרך התדבקות רוחא ברוחא במכוון.
והבן שיש חיצוניות ויש פנימיות. הפנימיות התדבקות באותה מדרגה, חיצוניות מחשבת השכל והמוחין. ולפיכך מי ששורשו בפנימיות לעצמה אינו מכוון אלא כמו שהארון נושא את נושאיו כן התדבקותו נושאת את הכוונה מאליהם. ובדקות נושאת את אלו שמכוונים עם אלו המתדבקים שם ללא כוונות. והחיצוניות (יחד עם הפנימיות, כנ"ל), כוונה בפועל במחשבת השכל והמוחין.
ב. כלל יסוד שיטת רמח"ל לברר מהו הגזע, השורשים, הענפים העלים והפירות. ולכך תורתו כללים כללים והפרטים עולים מאליהם כמ"ש כמה פעמים בספריו. ועיקר עסקו בכללים, ומתוכם מעלה פרטים. אולם לעולם עיקר התדבקותו ועסקו בכלל.
וכן הוא בכוונות, חיבר קיצור הכוונות, ומהות קיצורו אינו קיצור בעלמא, אלא מקביל לכללי החכמה שכתב כגון כללים ראשונים, פתחי חכמה ודעת, כללות האילן וכו'. והיינו כללי הכוונות, ובירר בדבריו מהו הגזע והשורשים והענפים ומה הם העלים. אין כרגע שיעורים בספר זה.
קטגוריות
