שאלה:
שלום רב. לאחר האזנה לסדרת השיעורים בנושא ביטחון, אשמח לקבל הבהרה בנושא הבא: והיה ואדם זוכה לאמונה, ובהתאם לנפסק בשו”ע חי בהכרה שכל דעביד רחמנא לטב עביד, מה מקומה של תפילה בחייו? הרי כל המתרחש הוא לטובתו, ומה מקום יש לתפילה? האם אדם מצופה להתפלל גם כשטוב לו? הפלא הגדול הוא שסידור התפילה מלא בקשות, ואין לומר שהסידור נועד עבור מי שאינו בעל אמונה.
על מנת לחדד את הקושיה, אשתף את הרב בנעשה איתי לאחרונה: אנו מבקשים לרכוש דירה, ומסיבות שונות, חלקן תלויות בנו וחלקן אינן תלויות בנו, אנו מתקשים בזה מאד. מצאתי את עצמי מבולבל: האם להתפלל בנושא? הרי המצב כמות שהוא, בו אנו מתגוררים בשכירות עם כל הקושי – הוא טוב! אם טוב היה שנרכוש דירה, מן השמיים היו מגלגלים שכך יהיה, ועובדה שלא כיוונו. קול פנימי אומר לי שצריך להתפלל – ולכן התפילה הפכה להיות כללית מאד, 'שנזכה ליישוב טוב', נוסח כולל שכזה. (וגם בזה אני מפקפק, שהרי ישנם אלו שטוב להם שלא יהיה להם 'יישוב טוב', והם אותם אלו שלא זכו לכך – לכאורה).
אם לסכם במשפט, איני מצליח להבחין בין אמונה, תפילה והשתדלות.
אשמח לבהירות דעת בנושא.
תודה.
על מנת לחדד את הקושיה, אשתף את הרב בנעשה איתי לאחרונה: אנו מבקשים לרכוש דירה, ומסיבות שונות, חלקן תלויות בנו וחלקן אינן תלויות בנו, אנו מתקשים בזה מאד. מצאתי את עצמי מבולבל: האם להתפלל בנושא? הרי המצב כמות שהוא, בו אנו מתגוררים בשכירות עם כל הקושי – הוא טוב! אם טוב היה שנרכוש דירה, מן השמיים היו מגלגלים שכך יהיה, ועובדה שלא כיוונו. קול פנימי אומר לי שצריך להתפלל – ולכן התפילה הפכה להיות כללית מאד, 'שנזכה ליישוב טוב', נוסח כולל שכזה. (וגם בזה אני מפקפק, שהרי ישנם אלו שטוב להם שלא יהיה להם 'יישוב טוב', והם אותם אלו שלא זכו לכך – לכאורה).
אם לסכם במשפט, איני מצליח להבחין בין אמונה, תפילה והשתדלות.
אשמח לבהירות דעת בנושא.
תודה.
תשובה:
תשובה:
האדם בנוי מנפש אלוקית, ונפש בהמית. הנפש האלוקית מאיר בה אור האמונה בכל חלק ממנה לפי ערכה. אולם הנפש הבהמית אפשר אף בה שיאיר אור האמונה אולם לא בשלמות. ולכך לעולם אין לאדם אמונה שלמה. ותולדת כך שבמקום שלא מאיר בנפש אור האמונה שם האדם מתפלל. עיין בספר בלבבי ח"ז בענין זה, אמונה ותפלה, בפרט, וכלל סוגית האמונה - בכלל. ספר זה יכול לת בס"ד בהירות בנושא זה. אולם החלק העליון שבו מאיר אור האמונה בבהירות יתירה, אצלו התפלה בעיקר נחלקת לשבח והודיה.
האדם בנוי מנפש אלוקית, ונפש בהמית. הנפש האלוקית מאיר בה אור האמונה בכל חלק ממנה לפי ערכה. אולם הנפש הבהמית אפשר אף בה שיאיר אור האמונה אולם לא בשלמות. ולכך לעולם אין לאדם אמונה שלמה. ותולדת כך שבמקום שלא מאיר בנפש אור האמונה שם האדם מתפלל. עיין בספר בלבבי ח"ז בענין זה, אמונה ותפלה, בפרט, וכלל סוגית האמונה - בכלל. ספר זה יכול לת בס"ד בהירות בנושא זה. אולם החלק העליון שבו מאיר אור האמונה בבהירות יתירה, אצלו התפלה בעיקר נחלקת לשבח והודיה.
קטגוריות
