שאלה:
בעזר אלוקי צורי.
אל כבוד הרב שליט"א.
ע"ד מ"ש בספר 'ליקוטי מוהר”ן' להרה”ק רבי נחמן מברסלב זי"ע [תורה מ"ד] שצריך האדם להרחיק מאד מכל מיני חכמות וחקירות הן בעניני אמונה והן בעניני עבודת השם.
למַה ולמי נאמר נאמר דברים אלו.
מה נכלל בזה ומה לא? האם זה כולל – בעניני אמונה – ספר המורה להרמב"ם וכדו', או אולי כולל ג"כ ספר כספר הכוזרי וכדו'. ובעניני עבודת השם – ספר כספרי הגר"א אבולעפיה זי"ע או כספר להגר"א בן הרמב"ם, או כספר מורה הפרישות ודרך הפשיטות וכדו', או אולי כולל ג"כ ספר כספרי חב"ד או ספרי רמח"ל או ספרי הגר"א וכדו'.
ולמי נאמר זה? האם זה קאי לכל אדם? וכי זה שייך לומר לאדם שחי בכל צורת חייו במחשבה והתבוננות שילך בתמימות ממש בלי שום חכמה כלל וכלל? ואם כן, עד כמה?
ילמדנו רבנו!
אל כבוד הרב שליט"א.
ע"ד מ"ש בספר 'ליקוטי מוהר”ן' להרה”ק רבי נחמן מברסלב זי"ע [תורה מ"ד] שצריך האדם להרחיק מאד מכל מיני חכמות וחקירות הן בעניני אמונה והן בעניני עבודת השם.
למַה ולמי נאמר נאמר דברים אלו.
מה נכלל בזה ומה לא? האם זה כולל – בעניני אמונה – ספר המורה להרמב"ם וכדו', או אולי כולל ג"כ ספר כספר הכוזרי וכדו'. ובעניני עבודת השם – ספר כספרי הגר"א אבולעפיה זי"ע או כספר להגר"א בן הרמב"ם, או כספר מורה הפרישות ודרך הפשיטות וכדו', או אולי כולל ג"כ ספר כספרי חב"ד או ספרי רמח"ל או ספרי הגר"א וכדו'.
ולמי נאמר זה? האם זה קאי לכל אדם? וכי זה שייך לומר לאדם שחי בכל צורת חייו במחשבה והתבוננות שילך בתמימות ממש בלי שום חכמה כלל וכלל? ואם כן, עד כמה?
ילמדנו רבנו!
תשובה:
תשובה:
לכל אדם יש ב' כוחות אלו, תמימות וחכמה. ושיעור עסקו בחכמה מעין זו, צריכה יחסיות לתמימותו. שכפי שיעור תמימותו, כך שיעור הראוי לו לעסוק בחכמה.
והגדר: שלעולם התמימות תהא חזקה יותר בנפש ותשלוט על החכמה. ולפ"ז יש לכל אדם לבדוק בנפשו מה שיעור תמימותו, ולפ"ז מה השיעור הראוי לו לעסוק בענינים אלו.
מכיון שרוב בנ"א אינם חיים בעולם ברור בתוך עצמם, ותמימותם איננה בהירה. לכך חלק גדול מרבותינו הרחיקו כל עסק בחכמה מעין זו, מפני הסכנה.
ויתר על כן. יש מי ששורשו בחכמה. ויש מי ששורשו ב"חכמה מאין תמצא", ויש מי ששורשו בתמימות בעצם. ולפי שורשו, כך עסקו. ולכך היו אלו מרבותינו שקרבו מאוד עסק זה, והיו אלו שריחקו עסק זה, כל אחד לפי שורשו. וזאת לבד ירידת המוחין של הדורות שיוצר חשש של סכנה נוספת, מחוסר הבנה שורשית ובהירה בענינים אלו.
בפרטות יותר. יש חקירה בשכל אנושי, לברר את יסודי האמונה אם אמת בהם, כמו שבירר בחובות הלבבות שער היחוד, ועוד רבותינו, ובזה יש סכנה שיטעה ויעקר ממקום אמונתו. לבין חקירה בהתבוננות אלוקית, כספרי חב"ד, ששם עיקר הבירור שיהא כח של תמימות מקביל לכח החכמה כנ"ל.
לכל אדם יש ב' כוחות אלו, תמימות וחכמה. ושיעור עסקו בחכמה מעין זו, צריכה יחסיות לתמימותו. שכפי שיעור תמימותו, כך שיעור הראוי לו לעסוק בחכמה.
והגדר: שלעולם התמימות תהא חזקה יותר בנפש ותשלוט על החכמה. ולפ"ז יש לכל אדם לבדוק בנפשו מה שיעור תמימותו, ולפ"ז מה השיעור הראוי לו לעסוק בענינים אלו.
מכיון שרוב בנ"א אינם חיים בעולם ברור בתוך עצמם, ותמימותם איננה בהירה. לכך חלק גדול מרבותינו הרחיקו כל עסק בחכמה מעין זו, מפני הסכנה.
ויתר על כן. יש מי ששורשו בחכמה. ויש מי ששורשו ב"חכמה מאין תמצא", ויש מי ששורשו בתמימות בעצם. ולפי שורשו, כך עסקו. ולכך היו אלו מרבותינו שקרבו מאוד עסק זה, והיו אלו שריחקו עסק זה, כל אחד לפי שורשו. וזאת לבד ירידת המוחין של הדורות שיוצר חשש של סכנה נוספת, מחוסר הבנה שורשית ובהירה בענינים אלו.
בפרטות יותר. יש חקירה בשכל אנושי, לברר את יסודי האמונה אם אמת בהם, כמו שבירר בחובות הלבבות שער היחוד, ועוד רבותינו, ובזה יש סכנה שיטעה ויעקר ממקום אמונתו. לבין חקירה בהתבוננות אלוקית, כספרי חב"ד, ששם עיקר הבירור שיהא כח של תמימות מקביל לכח החכמה כנ"ל.
קטגוריות
