שאלה:
הרב כותב בספר בלבבי ששלמות תכלית החיים לפי המסילת ישרים, הוא הדבקות בה', כמו שכתב דוד המלך "קרבת אלוקים לי טוב", ושאלותי הם:
א. למה דוד המלך לא קורא לזה "דבקות", ובמקומו קורא לזה "קרבה"? כפי הנראה קרבה הוא קשר יותר נמוך (פחות חזק) מדבקות? ב. האם הרב אומר שתכלית החיים הוא לבנות תחושה של קרבת ה' (בשלושה הדרכים שהוא מתאר לשון קרוב בספר בלבבי - קרוב כמו קרוב משפחה, קרוב פיזי, וקרוב בהרגשה - דעת) וכל התורה שאנו לומדים והמצוות שאנו מקיימים כוונתם להביא אותנו לתחושה של קרבה, שהוא תכלית החיים?
א. למה דוד המלך לא קורא לזה "דבקות", ובמקומו קורא לזה "קרבה"? כפי הנראה קרבה הוא קשר יותר נמוך (פחות חזק) מדבקות? ב. האם הרב אומר שתכלית החיים הוא לבנות תחושה של קרבת ה' (בשלושה הדרכים שהוא מתאר לשון קרוב בספר בלבבי - קרוב כמו קרוב משפחה, קרוב פיזי, וקרוב בהרגשה - דעת) וכל התורה שאנו לומדים והמצוות שאנו מקיימים כוונתם להביא אותנו לתחושה של קרבה, שהוא תכלית החיים?
תשובה:
תשובה:
א. במדרגת אלקים היחס "קרבה", בחינת אלקים, דין, יסוד האש, "להתחמם כנגד אורן", אולם רק קרוב, ולא דבוק. במדרגת הוי"ה ישנה "דבקות", ויתר על כן התכללות, עצמותו כביכול שלמעלה מהוי"ה, "לפני הוי"ה תטהרו".
ב. נכון מאוד. כלומר הרגשת אמת מציאותית של קרבה, דבקות, והתכללות.
א. במדרגת אלקים היחס "קרבה", בחינת אלקים, דין, יסוד האש, "להתחמם כנגד אורן", אולם רק קרוב, ולא דבוק. במדרגת הוי"ה ישנה "דבקות", ויתר על כן התכללות, עצמותו כביכול שלמעלה מהוי"ה, "לפני הוי"ה תטהרו".
ב. נכון מאוד. כלומר הרגשת אמת מציאותית של קרבה, דבקות, והתכללות.
קטגוריות
