58. תענוג בקרבת ה’ והתכללות (בדברי המסילת ישרים) [#4577]

י"ב כסלו התש"פ

שאלה:

א. כשהמסילת ישרים מסביר למה נברא האדם (להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו), ולחוות את זה הוא התענוג האמיתי והעידון הכי טוב שאפשר, האם הוא מתאר שלמות שזה הדבקות שהוא מתאר בהמשך?
ב. האם הוא אומר ששלימות שהוא דבקות הוא חוויה של התענוגים ועידונים הכי טובים?
ג. אם כן למה המסילת ישרים מתכוון כשהוא אומר: כשמתבוננים לתוך הענין תראה שהשלימות האמיתי הוא רק דביקות בה' כמו שדוד המלך אמר "קרבת אלוקים לי טוב" ו"אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה', ולבקר בהיכלו". הלא הוא כבר אמר לנו למעלה מה פירוש שלימות אמיתי? מה הציטוט מדוד המלך מוסיף להבנתינו של דבקות אמיתי? (האם יכול להיות שהוא תיאר שלימות מקודם בתור "סברא" ועכשיו הוא משתמש עם "פסוקים" להוכיח את זה?)
ד. כשדוד המלך אומר זה "הטוב" היחיד, האם "טוב" זה אותו דבר כמו "שלימות"?

תשובה:

תשובה:
א. יש ב' מדרגות: א. תענוג בקרבת ה', התענגות של ענף בשורשו. ב. התכללות הענף בשורש, ושם זהו למעלה מתענוג. עיין מכתב מאליהו, סוף חלק א', מאמר הויה והשגה, וזהו השלמות.
ונמצא שהשלמות למעלה ממדרגת התענוג, ומדרגת הטוב הוי תענוג, אולם השלמות הגמורה למעלה מכך.
ב. חוק הטוב להיטיב דבר שלם. טוב של נברא אינו שלם, טוב של בורא, טוב שלם.