שאלה:
א. מה הוא ההבדל המהותי בין מוסר לחסידות?
ב. והאם יש צורך בלימוד ספרי חסידות?
ג. מדוע הייתה התנגדות לחסידות?
ד. והאם עדיין יש מקום לאותה התנגדות?
ב. והאם יש צורך בלימוד ספרי חסידות?
ג. מדוע הייתה התנגדות לחסידות?
ד. והאם עדיין יש מקום לאותה התנגדות?
תשובה:
תשובה:
א. המוסר שורשו בקו שמאל, מוסר לשון איסור, מאסר, גבורה. שמאל דוחה. מוסר שורשו בדעת כמ"ש הגר"א בתחילת משלי. הדעת המבדלת, ודעת המכרעת (ובדקות שורשו בה' גבורות שבדעת(.
החסידות שורשה בקו ימין, חסידות לשון חסד, ימין מקרבת. שורשו בדעת (ה' חסדים שבדעת), בחינת דעת המחברת. ושיטת חב"ד וברסלב בדעת המתהפכת (ברסלב חכמה מאין תמצא, חכמה דרדל"א. חב"ד בינה, בין לבין, ספר של בינונים, בינה דרדל"א. ובכללות שאר החסידויות בה"ח שבדעת, פנימיות המדות כל אחד לפי שורשו בפרטות).
המוסר שורשו בעבודת תיקון הכלי, זיכוך. תיקון המדות של הנפש הבהמית. משורש תורת רמ"ק.
החסידות שורשה בהגדלת האור. ועי"כ זיכוך הכלי. מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. וזהו אור של נשמה המזככת הגוף. משורש תורת האריז"ל. ויתר על כן, אורות דתהו בכלים דתיקון.
המוסר שורשו בהארת שית אלפי שנין, בבחינת ששה סדרי משנה. גאון גי' שישים כנגד הנ"ל, כמ"ש הגר"א.
החסידות שורשה בהארת עוה"ב לתוך עוה"ז, מעין הטעימן הקב"ה בעוה"ז מעין עוה"ב. ולכך שב"ק היא נקודת יסוד בחסידות, ששבת מעין עוה"ב.
המוסר שורשו באור פנימי (ע"ס גנוזות במאצילם, אוזן שמאל בא"ק, חוטם שמאל, צד שמאלי שבפה, בי"ע(.
חסידות שורשה באור מקיף (אור א"ס, אוזן ימין שבא"ק, חוטם ימין. צד ימני שבפה, אצילות(.
המוסר מתתא לעילא, עבודה של עמל ויגיעה, ולכך דחה לפעמים הגר"א גילוים, כמ"ש הגר"ח בהקדמה לספרא דצניעותא.
החסידות מלעילא לתתא, יסודה גילוים מלעילא, מתנה.
ב. כן, יש צורך בשלמות כל החלקים. כך קבלנו מרבותינו להמשיך במהלך המתבאר במכתב מאליהו, שכלל כל דברי רבותינו.
ג. כי זה אורות למעלה מגבול הכלים. בשורש זה הארת אור א"ס שמבטל הצמצום, כמו שהאריך הנפה"ח בשער ג'. ובהשתלשלות אור שמבטל את גדרי הכלי, והתוצאה שגדולה אהבה המקלקלת את השורה ויוצרת טשטוש של הגבולות ופעמים אף של גדרי הדין, וע"ז היתה התנגדות רבתי - שהנכון לשעבד את האור לגבולות הכלי ולא להיפך. וכך יש לעשות למעשה, לשעבד את האור לפי גדרי הדין.
ד. סוד השלמות הוא כללות הכל, אולם כל אחד בגבולותיו. יסוד המחלוקת - מפני שכל אחד נכנס בחלקו של רעהו. וכאשר איש על מקומו, אזי, יבוא בשלום.
א. המוסר שורשו בקו שמאל, מוסר לשון איסור, מאסר, גבורה. שמאל דוחה. מוסר שורשו בדעת כמ"ש הגר"א בתחילת משלי. הדעת המבדלת, ודעת המכרעת (ובדקות שורשו בה' גבורות שבדעת(.
החסידות שורשה בקו ימין, חסידות לשון חסד, ימין מקרבת. שורשו בדעת (ה' חסדים שבדעת), בחינת דעת המחברת. ושיטת חב"ד וברסלב בדעת המתהפכת (ברסלב חכמה מאין תמצא, חכמה דרדל"א. חב"ד בינה, בין לבין, ספר של בינונים, בינה דרדל"א. ובכללות שאר החסידויות בה"ח שבדעת, פנימיות המדות כל אחד לפי שורשו בפרטות).
המוסר שורשו בעבודת תיקון הכלי, זיכוך. תיקון המדות של הנפש הבהמית. משורש תורת רמ"ק.
החסידות שורשה בהגדלת האור. ועי"כ זיכוך הכלי. מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. וזהו אור של נשמה המזככת הגוף. משורש תורת האריז"ל. ויתר על כן, אורות דתהו בכלים דתיקון.
המוסר שורשו בהארת שית אלפי שנין, בבחינת ששה סדרי משנה. גאון גי' שישים כנגד הנ"ל, כמ"ש הגר"א.
החסידות שורשה בהארת עוה"ב לתוך עוה"ז, מעין הטעימן הקב"ה בעוה"ז מעין עוה"ב. ולכך שב"ק היא נקודת יסוד בחסידות, ששבת מעין עוה"ב.
המוסר שורשו באור פנימי (ע"ס גנוזות במאצילם, אוזן שמאל בא"ק, חוטם שמאל, צד שמאלי שבפה, בי"ע(.
חסידות שורשה באור מקיף (אור א"ס, אוזן ימין שבא"ק, חוטם ימין. צד ימני שבפה, אצילות(.
המוסר מתתא לעילא, עבודה של עמל ויגיעה, ולכך דחה לפעמים הגר"א גילוים, כמ"ש הגר"ח בהקדמה לספרא דצניעותא.
החסידות מלעילא לתתא, יסודה גילוים מלעילא, מתנה.
ב. כן, יש צורך בשלמות כל החלקים. כך קבלנו מרבותינו להמשיך במהלך המתבאר במכתב מאליהו, שכלל כל דברי רבותינו.
ג. כי זה אורות למעלה מגבול הכלים. בשורש זה הארת אור א"ס שמבטל הצמצום, כמו שהאריך הנפה"ח בשער ג'. ובהשתלשלות אור שמבטל את גדרי הכלי, והתוצאה שגדולה אהבה המקלקלת את השורה ויוצרת טשטוש של הגבולות ופעמים אף של גדרי הדין, וע"ז היתה התנגדות רבתי - שהנכון לשעבד את האור לגבולות הכלי ולא להיפך. וכך יש לעשות למעשה, לשעבד את האור לפי גדרי הדין.
ד. סוד השלמות הוא כללות הכל, אולם כל אחד בגבולותיו. יסוד המחלוקת - מפני שכל אחד נכנס בחלקו של רעהו. וכאשר איש על מקומו, אזי, יבוא בשלום.
קטגוריות
