שאלה:
שלום הרב. אני חושב שעולם האמונה, והידיעה שלי ברמה אחרת לגמרי משל החברים שלי לשיעור.
בכלל, אנחנו צועדים במסלולים די שונים בעבודת ה' (נ"ל שזה קשור לדרך הישר ודרך הכובש. עדיין לא כ"כ ברור לי. הבדל נוסף: אני קצת יותר מושכל, בונה כל דבר כבניין שלב אחרי שלב, מנסה להבין כל דבר וללמוד אותו במקורות, הם יותר הולכים אחר נטיית הלב אולי וכו').
לכן, קצת קשה לי לפתוח את העולם הפנימי שלי בפניהם בכלל (שאר החבר'ה מאוד משותפים ומאוחדים, הם מתייעצים אחד עם השני וכו'. אני לא מתייעץ איתם כי אני קצת לא "סומך" על עצתם, כי הם פחות למדו ובדקו עד שורשו [כמובן שהם גם לומדים, אבל פחות מושכלים] של כל דבר, ואני לא מוכן לקבל דבר שאני לא מבין). וכן ללמוד יחד עם חברותא ספרי מחשבה ועבודה.
כרגע, אני לומד בלי חברותא מחשבה ואמונה. לדעתי זה כן יוסיף אם אלמד בחברותא (שוב, אני חפץ בחברותא שתעזור לי ללבן ולהבין את הדברים לעומקם, החברים שאיתי יותר חותרים למצוא את עצמם בדברים, להבין את הכתוב ולהמשיך).
אני כמעט ולא מדבר עם חברי על דרכי עבודה וכו' מהסיבות הנ"ל. וגם משום שאני מרגיש שהם, קצת יותר מדי יוצרים שיח סביב זה, ולפעמים אני מרגיש שזה בא על חשבון עמל ועסק התורה. לכן אני דואג מלהיכנס איתם לכך.
בנוסף, אני קצת תוהה אם דברי המסילת ישרים, שככל שהדברים מפורסמים וידועים כך שכחתם וההתעלמות מהם מצוי, יכולים לנגוע גם בהיבט הזה. אולי ככל שהדבר נעשה פחות בהצנע, כבניין פנימי, הוא נעשה יותר כלימוד ופחות חותרים לממש ולבנות.
אשמח שהרב ייעץ ויתן את דעתו, גם באופן מעשי וגם התייחסות שתעזור לי לקבל את הדברים ותענה על המבוכות.
בכלל, אנחנו צועדים במסלולים די שונים בעבודת ה' (נ"ל שזה קשור לדרך הישר ודרך הכובש. עדיין לא כ"כ ברור לי. הבדל נוסף: אני קצת יותר מושכל, בונה כל דבר כבניין שלב אחרי שלב, מנסה להבין כל דבר וללמוד אותו במקורות, הם יותר הולכים אחר נטיית הלב אולי וכו').
לכן, קצת קשה לי לפתוח את העולם הפנימי שלי בפניהם בכלל (שאר החבר'ה מאוד משותפים ומאוחדים, הם מתייעצים אחד עם השני וכו'. אני לא מתייעץ איתם כי אני קצת לא "סומך" על עצתם, כי הם פחות למדו ובדקו עד שורשו [כמובן שהם גם לומדים, אבל פחות מושכלים] של כל דבר, ואני לא מוכן לקבל דבר שאני לא מבין). וכן ללמוד יחד עם חברותא ספרי מחשבה ועבודה.
כרגע, אני לומד בלי חברותא מחשבה ואמונה. לדעתי זה כן יוסיף אם אלמד בחברותא (שוב, אני חפץ בחברותא שתעזור לי ללבן ולהבין את הדברים לעומקם, החברים שאיתי יותר חותרים למצוא את עצמם בדברים, להבין את הכתוב ולהמשיך).
אני כמעט ולא מדבר עם חברי על דרכי עבודה וכו' מהסיבות הנ"ל. וגם משום שאני מרגיש שהם, קצת יותר מדי יוצרים שיח סביב זה, ולפעמים אני מרגיש שזה בא על חשבון עמל ועסק התורה. לכן אני דואג מלהיכנס איתם לכך.
בנוסף, אני קצת תוהה אם דברי המסילת ישרים, שככל שהדברים מפורסמים וידועים כך שכחתם וההתעלמות מהם מצוי, יכולים לנגוע גם בהיבט הזה. אולי ככל שהדבר נעשה פחות בהצנע, כבניין פנימי, הוא נעשה יותר כלימוד ופחות חותרים לממש ולבנות.
אשמח שהרב ייעץ ויתן את דעתו, גם באופן מעשי וגם התייחסות שתעזור לי לקבל את הדברים ותענה על המבוכות.
תשובה:
תשובה: ראשית נצרכת בדיקה האם הפרישות נובעת מרוממות אמת בלבד או אף ממדת הגאוה, או לחילופין סגירות נפשית.
למעשה מומלץ למצוא את ה"אחד" שהכי קרוב לנפשך, ועמו לדבר לפחות יותר מעט ממה שהינך חושק.
יש לידע שעל דרך כלל ככל שהאדם פנימי יותר, ברוב מוחלט של המקרים הוא אף מבודד יותר. כי העולם המצוי, אף הפנימי, הוא בבחינת חיצוניות שבפנימיות כמו שהוגדר ברש"ש. ואלו הנמצאים בפנימיות של הפנימיות, מועטים מאוד. ולא תמיד זוכים למוצאם. וע"ז אמרו או חברותא או מיתותא.
אולם מאידך, יש קדושה נוראית בבדידות, וע"י האדם בוקע אם משתמש בה כראוי לעולם פנימי, ל"עצם" שלו. ונצרך איזון דק מאוד בין התבודדות נפשית עמוקה, לבין חיבור עדין ודק עם עובד ה' פנימי, ויתר על כן חיבור עב יותר עם אנשי העולם.
למעשה מומלץ למצוא את ה"אחד" שהכי קרוב לנפשך, ועמו לדבר לפחות יותר מעט ממה שהינך חושק.
יש לידע שעל דרך כלל ככל שהאדם פנימי יותר, ברוב מוחלט של המקרים הוא אף מבודד יותר. כי העולם המצוי, אף הפנימי, הוא בבחינת חיצוניות שבפנימיות כמו שהוגדר ברש"ש. ואלו הנמצאים בפנימיות של הפנימיות, מועטים מאוד. ולא תמיד זוכים למוצאם. וע"ז אמרו או חברותא או מיתותא.
אולם מאידך, יש קדושה נוראית בבדידות, וע"י האדם בוקע אם משתמש בה כראוי לעולם פנימי, ל"עצם" שלו. ונצרך איזון דק מאוד בין התבודדות נפשית עמוקה, לבין חיבור עדין ודק עם עובד ה' פנימי, ויתר על כן חיבור עב יותר עם אנשי העולם.
קטגוריות
