פתיחה למדור "ספרי בלבבי משכן אבנה, דע את,
ושאר מערכות השיעורים"
נקבצו לכאן ביאורם של ד' עניינים מרכזיים, מתוך תשובות של הרב שליט"א לשואלים:
א. מהותם וסדרם של המערכות "בלבבי משכן אבנה" ו"דע את".
ב. מה להקדים קודם - הכרת עצמו, או הכרת בוראו.
ג. עצות לצורת הלימוד של המערכות, שנכתבו לשואלים.
ד. מהותם וסדרם של שאר המערכות והשיעורים.
הדברים נכתבו בדרך כללות, על מנת לקבל את הבהירות הנצרכת יש לעיין בתשובות עצמם.
א. מהותם של המערכות "בלבבי משכן אבנה" ו"דע את"
העבודה נחלקת בכללות לד' חלקים: א. עבודה דרך המעשה – הלכה. ב. עבודה דרך מידות ג. עבודה דרך השכלה ד. עבודה לפי נטיית הטבע הנשמתי. וכל סדרה שייכת לדרך מסויימת, כמו שיתבאר להלן.
הצורה השלמה היא לברר את המדות בשלמות מתוך שורשיהם בהשכלה, השכלה לשם השכלה, ואח"כ לצורך עבודת המידות. וזה נתבאר בסדרות דע את מחשבותיך ודעתך. וזהו אצל ת"ח אמיתים שישנו בנין של השכלה בעצם. אולם אשר אלו שנטיית נפשם בעסק המדות עצמו, יוקשה יותר לעסוק בהם.
לכן, לרוב בנ"א ההשכלה היא כלי ושביל לצורך המדות, ולכן מומלץ לעסוק בתחלה בספרי דע את נפשך ודע את הרגשותיך, שבהם נסדר בכללות כוחות הנפש באופן שאף ההשכלה בעיקר לצורך המדות. והעיקר בספרים אלו הגעה אל עולם המדות שבנפש.
מכאן ואילך כל אחד לפי נפשו הפרטית.
כל החלקים שנתבארו עכשיו בס"ד הם ברובם המוחלט דרכים כלליות ללא הבחנה של פרטות של כל נפש ממש, כנפש פרטית ממש שאין דומה לה, שע"ז נאמר לפיכך נברא האדם יחידי.
לצורך מהלך הכרת הנפש הפרטית והעבודה עמה נבנה מערכת דע את מידותך, ארבעת היסודות, אש רוח מים ועפר.
במערכת זו לומדים להכיר את כללות הנפש ואת פרטותה. לצורך כך נצרך לימוד יסודי ומעמיק של כמה שנים להכיר את צורת מבנה הנפש, כללים ופרטים ופרטי פרטים. ולפ"ז להכיר את פרטותו שלו ואם יזכה אף להועיל לאחרים להכיר את פרטותם שלהם.
במערכת זו הסדר הוא, הקדמה: הכרת הנפש, [למעמיקים - שורשי תנועות נפש]. ואח"כ ללמוד את השיעורים בכל מדה ומדה בכללות ובעיקר לפי המדות השייכות ליסוד שלו.
בלבבי משכן אבנה (ט' חלקים)
דע את (כ"ו מערכות)
ב. הכרת נפשו והכרת בוראו – מה להקדים
עבודת האדם היא להכיר את עצמו ואת בוראו. אולם הכרת עצמו אינה תכלית אלא אמצעי - שביל בלבד להכרת הבורא, שהיא התכלית. אולם שביל שיש לדבוק בו בכל כוחותיו בברור, ולא כמעבר בעלמא.
אולם איזה מהם קודם. בפשטות הכרת האדם את עצמו קודמת להכרת בוראו. אולם בדרכי העבודה יש דרך להתחיל תחילה בהכרת עצמו, ויש דרך להתחיל תחילה בהכרת הבורא. ויש פנים לכך ופנים לכך.
אם מקדים האדם את ידיעת עצמו לידיעת בוראו, הרי שעובד בדרך מיוסדת ובנויה, אולם מאידך כל זמן שעובד על הכרת עצמו חי בלי הכרת בוראו, ואלו הם חיים ללא חיות פנימית אמיתית. זולת כך ישנו חשש שמא ימשך כל ימיו להכרת עצמו ולהכרת בוראו לעולם לא יגיע, כפי שעינינו רואות אצל עובדים מסוימים. יתר על כן, מי שכבר חש מעט את הכרת בוראו, מעט וכ"ש יתר על כן, נפשו תובעת להכיר את בוראו יותר ויותר ואינו מסוגל להניח זאת שנים עד שיכיר את עצמו היטב.
אולם צד שני למטבע שאילו יקדים האדם את הכרת בוראו להכרת עצמו, הריהו כאדם הבונה קומה שניה ללא שיש לו קומה ראשונה. ופעמים רבות תולדת דרך זו שנעשה אדם בלתי מציאותי תלוש מגדרי המציאות הניכרת לעין הגשמית, ודרך זו מלבד שאינה מביאה להכרת הבורא אמיתית, כי נחסרת היא את האמצעי - הכרת עצמו, יכולה להוליד תנודות קשות בנפש, כי זהו אדם שחי עם שמים ללא ארץ, עם דמיון ללא הויה.
הכרת האדם את עצמו הוא הקדמה חשובה להכרתו את בוראו, מאחר שאם עדיין האדם לא הפריד את הדברים החיצוניים שאינם באמת "הוא", אז ה"אני" שינסה להתחבר אל בוראו לא יהיה באמת הוא עצמו, אלא זו תהיה דמות שהאדם הרכיב בעצמו של מי הוא. לפיכך רק לאחר הסרת הרעש והעמדות הפנים החיצוניות מהתפיסה של מי ה"אני", אזי יוכל להתחיל לעבוד ביעילות על קירוב עצמו לבוראו.
אשר על כן, כל דרך יש בה מעלות וחסרונות כנ"ל. ועל כן אדם חייב להכיר מחד את המעלות והחסרונות שבכל דרך, ומאידך להכיר מעט את עצמו איזה דרך יותר קרובה לנפשו. והמחפש אמת באמת ינחהו בעל האמת לבחור איזה דרך להקדים ואיזה דרך לאחר. להקדים ולאחר דייקא כי השלמות מורכבת הן מידיעת עצמו והן מידיעת בוראו. אדם שבחר להתחיל בהכרת עצמו, עליו להקדיש כמה דקות ביום להכרת בוראו, הן ע"י חיזוק האמונה הפשוטה, והן ע"י דיבור בפשיטות עמו ית'. וכן להיפך, אדם שבחר להקדים את הכרת בוראו, עליו להקדיש כמה דקות ביום להכרת עצמו. (בכמה דקות הללו, ניתן לעשות כדלהלן: ראשית להכיר בערך מודעות עצמית. זאת ועוד, להתבונן אילו כוחות פעלו אצלו ביום זה בגילוי בנפש באופן ניכר. ואם אפשר לרשום זאת. באופן זה לאט לאט הנפש מקבלת מודעות עצמית ניכרת.)
ג. עצות בצורת הלימוד
צורת הלימוד לספר בלבבי משכן אבנה א', ב', ה' (בחלק השייך לדיבור עם הקב"ה)
א. לימוד מהיר על מנת לקבל תמונה כללית - אמרו חז"ל "ליגמר והדר ליסבר". ולכך ראוי למעשה מתחלה לעבור מתחלה עד סוף בקריאה קלה ומהירה, ע"מ לקלוט את המבט הכולל, את התמונה הכוללת. דבר זה אפשר וראוי שיעשה ביומא דפגרא, כגון בין הזמנים. ואח"כ לעבוד למעשה לפי מבנה נפשו.
ב. השבת הדברים ללב - לאחר שהאדם קנה את התמונה הכוללת ממולץ ללמוד בכל יום קטע או שנים, או קרוב לכך ולחזור עליו כמה פעמים. הן מתוך שום שכל, והן מתוך הרגש הלב, פעמים בהתפעלות, ופעמים בהשקטה. עד שהדברים נקלטו במחשבתו ובהרגש השקט והעדין שבלב. דבר זה ראוי שיעשה כעשר דקות או מעט יותר (מה שכתוב פעמים בספר 'שעה', אין הכונה שעה ממש אלא כל אחד לפי כוחותיו. פעמים רבות שחז"ל אמרו שעה אין הכונה לשעה ממש).
לאחר שגמר חלק מסוים כגון בורא ונברא וכדו', יסדר סדר עבודה מעשית כפי שבואר בספר. בכל תקופת עבודה זו ראוי לחזור כל יום מעט מתוך הספר, להזכיר המחשבה, לעורר הלב, ולהשיב למקום השקט והעדין שבלב. דבר זה ראוי שיעשה כמה דקות ביום.
ג. כיצד ידע שיכול לעבור לשלב הבא - כאשר מדרגה זו כבר נמצאת אצל האדם בטבעיות כמעט ללא צורך להתאמץ לדבר אלא נעשה טבע שני בנפש, שכמעט לא מעוררת התנגדות ואינה חידוש (ובעומק יש לבקוע לבסוף לעצם הנשמה, שאצלה אין זה טבע שני אלא טבע ראשון).
ד. שימור המדרגות שכבר נקנו - נקודה יסודית מאוד. ראוי בשעה הנ"ל ליחד כמה דקות לעבור על השלבים שכבר עבר וקנה עד השתא בכדי שישארו גלוים בנפשו. ולעתים רחוקות אפשר ליחד זמן מיוחד לכל חלק שכבר קנה, לפי צורך נפשו, הן אם הנפש בוערת לכך, והן אם מרגיש שנקודה זו נחלשת באופן ניכר אצלו.
מלבד כך ברור ופשוט הדבר שראוי מתחלה ובהמשך כל ימי חייו לעסוק בספרי היסוד של רבותינו ראשונים ואחרונים להכיר ולדעת את דרכי רבותינו וללכת בעקבותם כל הימים.
צורת הלימוד לספר דע את עצמך
א. ללמוד את הספר מתחילתו לסופו.
ב. לעבור פרק פרק, ולסכם את הבנתי.
ג. להתחיל בחזרה על פרק ראשון, להבין, להתבונן ולהשיב אל הלב. ואזי לעשות למעשה. וכן פרק אחר פרק.
צורת הלימוד לאדם עובד, אשה עובדת, עקרת בית, בת סמינר
צורת הלימוד כפי שהוזכר מתחלה לעבור על כל הספר לפי זמנו הפנוי של כל אחד, ולאחר מכן ללמוד בכל יום קטע קטן ולחזור עליו מתוך התבוננות והתעוררות של הרגשה פנימית דקה ושקטה, ופעמים של הרגשה של התפעלות לפי הצורך.
א. אדם עובד - ראוי שלפני לכתו לעבודתו ילמד כמה דקות באופן הנ"ל, ויכוין מחשבתו לאורך היום מדי פעם לחזור לנקודה שורשית זו, שתלוה אותו במחשבתו והרגשתו לאורך היום מידי פעם, לעצור עיסוקו ומחשבתו לחשוב כמה שניות בענין הנ"ל. גבר שמוציא את ילדיו וכדו' יעשה כמו שכתוב באות ב'. ותכלית הדבר להכנס למהלך זה ממקום שקט.
ב. אשה עובדת - אם אפשר לקום מעט מוקדם לפני שנעשה שאון בבית, לשבת במקום רגוע ושקט ולעשות כנ"ל. ומדי פעם לעצור לאורך היום ולחשוב כנ"ל.
ג. עקרת בית - לאחר שנעשה השקטה בבית לעשות כנ"ל, ואפשר לאורך היום ג' פעמים לקרוא מתוך הספר כשתי דקות. אם יכולה לעשות כן גם קודם התחלת היום מוטב. ומדי פעם לעצור ולחשוב כנ"ל, אם אפשר ראוי לעשות זאת בצורה של לשבת במקום נח, לשתות וכדו', שעסק זה יעשה מתוך השקטה ונועם.
ד. נערת סמינר - אפשר לעשות כנ"ל אות ב', אחר הצהרים, ואם אין ברירה אחר הצהרים, או לפני השינה. לאט לאט אחר שנעשה הרגל בדבר, אם אפשר להתחיל את היום כנ"ל בעסק זה. ופעם אחת ביום לעצור ולחשוב כנ"ל. לאט לאט לעצור כמה פעמים ביום כנ"ל עד שהופך להיות יציב כמה פעמים ביום באופן טבעי.
ד. מהותם וסדרם של שאר המערכות והשיעורים
אלו הם מהות תוכנם של מערכות ושיעורים אלו וסדרם בדרך כללות, אולם בפרטות ניתן לשנות לפי כל נפש. וכן לשלב בעבודה המעשית את הלימוד העיוני המעמיק.
בלבבי משכן אבנה ט' חלקים – סדרם ומהותם, וצורת לימודם
שלום לכבוד הרב, רציתי לשאול לגבי סדר העבודה ע"פ "בלבבי" א-ט.
א. האם יש ללמוד את כל תשעת החלקים לפני שמתחילים ליישם בפועל או שאפשר להתמקד רק בחלקים א ו-ב?
ב. כיצד הרב ממליץ ללמוד וליישם את החלקים א ו-ב?
ג. האם הצעד הראשון - בירור תכלית החיים - הוא שלב כמו שאר השלבים, כלומר שיש להתבונן בדבר שעה ביום ולהחזיק בנקודה הזו במשך כל היום למשך שבועות או חודשים או שמספיק לברר את הדברים לעצמו כמה ימים ואז להתקדם הלאה?
ד. בכרך א' הרב אומר שתכלית החיים היא הדבקות בבורא ית' ובכרך ב' הרב אומר שתכלית החיים היא אמונה, האם זה אותו הדבר?
ה. כיצד ניתן לשמר את הצעד הזה של בירור תכלית החיים כאשר הוא עובר לעבוד על העניין הבא, כדי שעדיין הבערה לתכלית תשאר בחוזקה ולא תחלש מהסחות הדעת של העולם הזה?
ו. האם הסיבה להימשך אחר התכלית הזו צריכה להיות משום שזה רצון הבורא ית' או משום שזה השלמות האמיתי והטוב האמיתי - כלומר לתועלת עצמי, או משום שזה האמת שהרי אין עוד מלבדו.
ז. יש לי נטייה להתקדם מהר, כיצד אני יכול לדעת שאני כבר יכול לעבור לשלב הבא?
ח. כיצד משמרים את השלבים הקודמים כאשר מפסיקים לעבוד עליהם?
ט. הרב כתב במקום אחר שמי שעובד בדרך של בלבבי צריך להקדיש כמה דקות ביום להכרת עצמו - מה בדיוק צריך לעשות בדקות אלו?
תודה רבה!
תשובה:
א. ספרי בלבבי חלקים א-ט מתחלקים לג' חלקים.
א - חלק א', וכן חלק ב', וכן חלק ה' – החלק השייך לדיבור עם הקב"ה. בכללות בית אב אחד להם, פשיטות, אמונה פשוטה בקב"ה. ועבודה באופן זה למעשה.
ב - חלק ג', וכן חלק ד', וכן חלק ו', וכן חלק ראשון של חלק ה', ענינם בירור צורת העבודה.
ג - חלק ז', וכן חלק ח', וכן חלק ט', וכן חלקו האחרון של חלק ה', בנוי על פנימיות התורה ולפי"ז אופן העבודה.
ולכן מומלץ לעבור על חלק א-ב, וחלק ה' השייך לדיבור מתחלה כמה פעמים, ואח"כ לעבוד למעשה לפי מבנה נפשו.
ב. כנ"ל, ראשית לעבור כמה פעמים, ואח"כ לעבוד שלב שלב, כל אחד לפני נפשו.
ג. כן. אולם אין הכוונה שעה ממש אלא כל אחד לפי כוחותיו. פעמים רבות שחז"ל אמרו שעה אין הכונה לשעה ממש.
ד. האמונה הוא הכח המדבק את האדם בבורא. ככל שאמונתו בהירה יותר כן קרבתו ודבקותו להשי"ת גדולה יותר.
ה. נקודה יסודית מאוד. ראוי בשעה הנ"ל ליחד כמה דקות לעבור על השלבים שכבר עבר וקנה עד השתא בכדי שישארו גלוים בנפשו. ולעתים רחוקות אפשר ליחד זמן מיוחד לכל חלק שכבר קנה, לפי צורך נפשו, הן אם הנפש בוערת לכך, והן אם מרגיש שנקודה זו נחלשת באופן ניכר אצלו.
ו. מתוך שלא לשמה בא לשמה. ולפיכך מדרגת שלא לשמה היא לצורכו, ואזי מחפש קרבת ה' לצורכו, תענוג, שלמות, ועוד. ובלשמה, מפני שכך רצון הבורא ממנו. ומי שעמוד האמת חזק בנפשו עושה כן מפני שזו האמת, אולם אצל רוב בנ"א אין אמת זו חזקה אצלם בגילוי כ"כ לתבוע לנתב את החיים רק על פי האמת. יתר על כן, האדם עושה כן מפני שזה טבע נשמתו, כעוף שטבעו לעוף וכדו', כמו שכתב המס"י בפרק הענוה. אולם זהו רק אצל מי שכבר הארת נשמתו יש לה גילוי ניכר.
ומדרגה זו היא פנימיות הלשמה, כי היא למעלה מן השכל וההתבוננות, אלא היא עצם הנפש שמהותה בטבעה שעושה את רצון קונה.
ז. כאשר מדרגה זו כבר נמצאת אצל האדם בטבעיות כמעט ללא צורך להתאמץ לדבר אלא נעשה טבע שני בנפש (ובעומק יש לבקוע לבסוף לעצם הנשמה, שאצלה אין זה טבע שני אלא טבע ראשון).
ח. כנ"ל אות ה'.
ט. ראשית להכיר בערך מודעות עצמית. זאת ועוד, להתבונן אילו כוחות פעלו אצלו ביום זה בגילוי בנפש באופן ניכר. ואם אפשר לרשום זאת. באופן זה לאט לאט הנפש מקבלת מודעות עצמית ניכרת.
קטגוריות
