שאלה:
שלו' להרב שליט"א. זו שאלה ארוכה עם הרבה פרטים, וסליחה על כל האריכות כדי להבהיר את השאלה. קראתי את התשובה החשובה של הרב בענין הסדר הלימוד של סדרת "דע את", וזה היה תועלת גדולה עבורי, שעכשיו יש סדר יותר ברור לסדרה הגדולה הזו. יש עוד סדרות של "דע את" שלא הוזכר בהתשובה הנ"ל ואני רציתי לדעת גם מטרתן, ובאיזה שלב בסדרת "דע את" ללמוד בהן, ואלו הם: דע את אמונתך. דע את בטחונך. דע את גאולתך. דע את גופך. דע את לבך. דע את משפחתך. דע את עמך. דע את ריעך. דע את תורתך. דע את שמחתך. דע את כוחותיך. דע את רפואתך (וגם שמעתי מפי שמועה בשם הרב שליט"א שסדרת דע את ביתך ודע את ילדיך הם לימודים בפני עצמם).
א. חשבתי ש"דע את אמונתך" הוא סוגית י"ג עיקרי אמונה ושייך יותר לספרי העבודה של הרב, כמו ספרי "בלבבי" והשיעורים בעניני יראת ה' ואהבת ה', וכן "דע את בטחונך", אבל אולי זה גם זה ענף של "דע את עצמך" כיון שמדבר גם בבטחון עצמי, וגם חשבתי ש"דע את גאולתך" הוא עוד ענף של "דע את עצמך" כיון ששיעורים אלו מטרתן לגאול ה"אני" האמיתי של האדם.
ב. אני לא מבין הכיוון של "דע את גופך", וגם משום שסדרה זו לא הושלמה.
ג. "דע את משפחתך" לכאורה הוא ענף של "דע את ביתך" ו"דע את ילדיך".
ד. "דע את עמך" ו"דע את רעך" שהם סוגית אהבת ישראל, מצד אחד חשבתי ששלב זה בא אחר דע את עצמך, כיון שהאדם צריך תחילה לגלות נשמתו הטהורה כדי לאהוב הזולת באמת, אמנם מצד אחד אולי להיפוך, בתחילה אני צריך לצאת מעצמי וללמוד איך לאהוב אחרים, קודם שאני לומד איך לאהוב את עצמי.
ה. אני רואה את "דע את תורתך" כענף של "דע את הויתך", ששם מבאר הרב שהתורה הוא עצם הוית הנפש, וא"כ "דע את תורתך" (ובפרט שיעור י"ז שמבאר איך התורה הוא הוית נפשו של האדם) הוא השלמה, וגם המטרה, של "דע את הויתך" – האם זה נכון? ודרך אגב, בסדרת "דע את הויתך" הרב לא הזכיר את הדרך לגלות היחידה ע"י לימוד התורה, האם משום ש"דע את הויתך" נאמרו לבעלי תשובה שלא היו מסוגלים לעמול בתורה, ורק ב"דע את תורתך" הרב הזכיר את הדרך להויה ע"י לימוד התורה כיון ששיעורים אלו נאמרו לאברכי כולל?
ו. גם "דע את שמחתך" הוא לכאורה ענף מ"דע את עצמך", כיון שהוא מדבר על שמחה בעצם ההיות, שהוזכר ב"דע את עצמך", אבל אפשר שהוא צריך לבוא אחר "דע את הויתך" כיון שמדבר בעומק הרבה יותר בענין הויה.
ז. "דע את כוחותיך" לכאורה הוא לימוד מאד עיוני שאני רואה כהשלמה ל"דע את נפשך", אבל סדרה זו משתמשת בלשונות מאד עמוקים – האם הרב ממליץ איזה ספרים או שיעורים שיכולים להיעזר לנו להבין שיעורים אלו?
ח. "דע את רפואתך" הוא לכאורה ג"כ צריך לבוא אחר "דע את הויתך" כיון שמדבר הרבה על ענין ההויה ואיך האדם יכול להשתשמש בענין ההויה כרפואה הן להנפש הן להגוף.
ט. וכן "דע את לבך" אני לא מבין מה היה מטרה, האם הוא לפתוח את מציאות הרוחניות שלנו וא"כ הוא עוד ענף של "דע את עצמך"?
י. ובקשר לשאלה זו, יש הרבה סדרות של הרב שמשתמשים בלשון נפשית בשמות אחרות, יש את סדרת "דע את נפשך", "דע את נשמתך", "דע את הויתך", ו"דע את לבך", "דע את יחודיך" – מה החילוק בין הגדרות אלו? האם הם לאו דוקא וכולן הם פתחים שונות לגלות את מציאות הרוחניות שלנו? לדוגמא, מה החילוק בין ה"לב" מה"נשמה"? ואם הלב הוא מציאות הרוחניות שלנו א"כ זהו ההויה-יחידה, וא"כ מה החילוק בין דע את "הויתך" לדע את "לבך"? האם יש חילוק בין "לב" ל"הוית" האדם?
רצוני לדעת מהרב את על הגדרות הנ"ל הם נכונות. תודה מאד מאד מאד להרב.
(שאלה זו נוגע לי מאד בפרטות כיון שיש בנ"א שיודעים שאני מתרגם שיעורי הרב לאינגליש וכמעט בכל פעם הם שואלים ממני מהו הסדר בזה. אני עונה להם כמו שאמר הרב שבתחילה יש ללמוד דע את עצמך, נפשך, והרגשותיך, ומשם תלוי בנטיית הלב).
א. חשבתי ש"דע את אמונתך" הוא סוגית י"ג עיקרי אמונה ושייך יותר לספרי העבודה של הרב, כמו ספרי "בלבבי" והשיעורים בעניני יראת ה' ואהבת ה', וכן "דע את בטחונך", אבל אולי זה גם זה ענף של "דע את עצמך" כיון שמדבר גם בבטחון עצמי, וגם חשבתי ש"דע את גאולתך" הוא עוד ענף של "דע את עצמך" כיון ששיעורים אלו מטרתן לגאול ה"אני" האמיתי של האדם.
ב. אני לא מבין הכיוון של "דע את גופך", וגם משום שסדרה זו לא הושלמה.
ג. "דע את משפחתך" לכאורה הוא ענף של "דע את ביתך" ו"דע את ילדיך".
ד. "דע את עמך" ו"דע את רעך" שהם סוגית אהבת ישראל, מצד אחד חשבתי ששלב זה בא אחר דע את עצמך, כיון שהאדם צריך תחילה לגלות נשמתו הטהורה כדי לאהוב הזולת באמת, אמנם מצד אחד אולי להיפוך, בתחילה אני צריך לצאת מעצמי וללמוד איך לאהוב אחרים, קודם שאני לומד איך לאהוב את עצמי.
ה. אני רואה את "דע את תורתך" כענף של "דע את הויתך", ששם מבאר הרב שהתורה הוא עצם הוית הנפש, וא"כ "דע את תורתך" (ובפרט שיעור י"ז שמבאר איך התורה הוא הוית נפשו של האדם) הוא השלמה, וגם המטרה, של "דע את הויתך" – האם זה נכון? ודרך אגב, בסדרת "דע את הויתך" הרב לא הזכיר את הדרך לגלות היחידה ע"י לימוד התורה, האם משום ש"דע את הויתך" נאמרו לבעלי תשובה שלא היו מסוגלים לעמול בתורה, ורק ב"דע את תורתך" הרב הזכיר את הדרך להויה ע"י לימוד התורה כיון ששיעורים אלו נאמרו לאברכי כולל?
ו. גם "דע את שמחתך" הוא לכאורה ענף מ"דע את עצמך", כיון שהוא מדבר על שמחה בעצם ההיות, שהוזכר ב"דע את עצמך", אבל אפשר שהוא צריך לבוא אחר "דע את הויתך" כיון שמדבר בעומק הרבה יותר בענין הויה.
ז. "דע את כוחותיך" לכאורה הוא לימוד מאד עיוני שאני רואה כהשלמה ל"דע את נפשך", אבל סדרה זו משתמשת בלשונות מאד עמוקים – האם הרב ממליץ איזה ספרים או שיעורים שיכולים להיעזר לנו להבין שיעורים אלו?
ח. "דע את רפואתך" הוא לכאורה ג"כ צריך לבוא אחר "דע את הויתך" כיון שמדבר הרבה על ענין ההויה ואיך האדם יכול להשתשמש בענין ההויה כרפואה הן להנפש הן להגוף.
ט. וכן "דע את לבך" אני לא מבין מה היה מטרה, האם הוא לפתוח את מציאות הרוחניות שלנו וא"כ הוא עוד ענף של "דע את עצמך"?
י. ובקשר לשאלה זו, יש הרבה סדרות של הרב שמשתמשים בלשון נפשית בשמות אחרות, יש את סדרת "דע את נפשך", "דע את נשמתך", "דע את הויתך", ו"דע את לבך", "דע את יחודיך" – מה החילוק בין הגדרות אלו? האם הם לאו דוקא וכולן הם פתחים שונות לגלות את מציאות הרוחניות שלנו? לדוגמא, מה החילוק בין ה"לב" מה"נשמה"? ואם הלב הוא מציאות הרוחניות שלנו א"כ זהו ההויה-יחידה, וא"כ מה החילוק בין דע את "הויתך" לדע את "לבך"? האם יש חילוק בין "לב" ל"הוית" האדם?
רצוני לדעת מהרב את על הגדרות הנ"ל הם נכונות. תודה מאד מאד מאד להרב.
(שאלה זו נוגע לי מאד בפרטות כיון שיש בנ"א שיודעים שאני מתרגם שיעורי הרב לאינגליש וכמעט בכל פעם הם שואלים ממני מהו הסדר בזה. אני עונה להם כמו שאמר הרב שבתחילה יש ללמוד דע את עצמך, נפשך, והרגשותיך, ומשם תלוי בנטיית הלב).
תשובה:
תשובה:
א. דע את אמונתך – בירור שכלי ומעמיק של י"ג עיקרים, למעשה. כחלק מסדרת בלבבי.
דע את בטחונך – חיבור של בטחון בקב"ה רוחני עליון, ואף בהלבשה של בטחון עצמי תחתון מכח כך. חיבור של עבודה רוחנית עם נפש בהמית.
דע את גאולתך – מקביל לדע את נפשך, עם דגש על דרך מעשית.
ב. דע את גופך – הכרת גוף בהתגלות של אור הנשמה, מקבילים זה לזה, ולפ"ז פעולה נכונה עם הגוף. שלב נוסף בסדרה, רוחני, נפש בהמית, גוף.
ג. דע את משפחתך וכן דע את ילדיך – הדרכה מעשית מתוך מבט מבורר של כוחות הנפש הבהמית. לעומת זאת דע את ביתך, פנימיותו אור ההויה האחד, שזה תכלית בית בישראל.
ד. ע"ד כלל קודם צריך לאהוב עצמו באמת ואח"כ לאהוב לזולתו, פעמים אם שקוע באני השלילי יש להקדים יציאה מעצמו ע"מ לחזור לעצמו הנקי. וזהו מהלך של דע את עמך ורעך.
ה. דע את תורתך, שלבי השגת התורה מתחלה ממש עד כח ההויה. נכון הדבר ביחס של דע את הויתך לתורתך שכתבת.
ו. דע את שמחתך הוא אוסף שיעורים, ולא נאמרו כסדרה, ולכך אין שם סדר ובנין שיעור אחר שיעור. ולפיכך עוסק במדרגות שונות של שמחה, עד העליונה, מכח ההויה שבנפש.
ז. דע את כוחותיך – נבנה על ע' כוחות הנפש ששורשם בראשונים. להבנת סגנון הדברים נצרך שפה של מורה נבוכים ובני דורו והנלוים אליהם, בהקבלה להבנת הנפש לפי קבלה. זהו שילוב של הנ"ל.
ח. דע את רפואתך – כן. זו סדרה שנאמרה סמוך ונראה אחר דע את הויתך, כהמשך המהלך, ובפרט לאלו שרעו בשדות זרים, במזרח הרחוק, שאלו היו שומעי הסדרה.
ט. דע את לבך – המטרה הכרת היקף כוחות הלב ומבט ישר ומבורר על הגנוז בלב. אולם לא סדר עבודה מעשית.
י. יש חילוק בין לב להויה, לב מקום הארת המדות, כח ההכרה שבהם, ההשכלה שבהם, וההרגשה שבהם. לעומת זאת. ההויה עצם ההיות שמאירה בשכל ובלב. כל סדרה נקבע לה שם בדוקא. נשמה יש בה בכללות ה' חלקים נרנח"י. בדע את נשמתך נעשה חלוקה להנ"ל. לעומת הויתך שנוגע במכוון להויה-יחידה. לב, כנ"ל. יחודך. גילוי מצד היותו יחיד בדבר זה. בהויתך נתבאר דרך כללית להגיע להויה, ביחודיך, דרך יחודית, לגלות את היחידיות שבך.
א. דע את אמונתך – בירור שכלי ומעמיק של י"ג עיקרים, למעשה. כחלק מסדרת בלבבי.
דע את בטחונך – חיבור של בטחון בקב"ה רוחני עליון, ואף בהלבשה של בטחון עצמי תחתון מכח כך. חיבור של עבודה רוחנית עם נפש בהמית.
דע את גאולתך – מקביל לדע את נפשך, עם דגש על דרך מעשית.
ב. דע את גופך – הכרת גוף בהתגלות של אור הנשמה, מקבילים זה לזה, ולפ"ז פעולה נכונה עם הגוף. שלב נוסף בסדרה, רוחני, נפש בהמית, גוף.
ג. דע את משפחתך וכן דע את ילדיך – הדרכה מעשית מתוך מבט מבורר של כוחות הנפש הבהמית. לעומת זאת דע את ביתך, פנימיותו אור ההויה האחד, שזה תכלית בית בישראל.
ד. ע"ד כלל קודם צריך לאהוב עצמו באמת ואח"כ לאהוב לזולתו, פעמים אם שקוע באני השלילי יש להקדים יציאה מעצמו ע"מ לחזור לעצמו הנקי. וזהו מהלך של דע את עמך ורעך.
ה. דע את תורתך, שלבי השגת התורה מתחלה ממש עד כח ההויה. נכון הדבר ביחס של דע את הויתך לתורתך שכתבת.
ו. דע את שמחתך הוא אוסף שיעורים, ולא נאמרו כסדרה, ולכך אין שם סדר ובנין שיעור אחר שיעור. ולפיכך עוסק במדרגות שונות של שמחה, עד העליונה, מכח ההויה שבנפש.
ז. דע את כוחותיך – נבנה על ע' כוחות הנפש ששורשם בראשונים. להבנת סגנון הדברים נצרך שפה של מורה נבוכים ובני דורו והנלוים אליהם, בהקבלה להבנת הנפש לפי קבלה. זהו שילוב של הנ"ל.
ח. דע את רפואתך – כן. זו סדרה שנאמרה סמוך ונראה אחר דע את הויתך, כהמשך המהלך, ובפרט לאלו שרעו בשדות זרים, במזרח הרחוק, שאלו היו שומעי הסדרה.
ט. דע את לבך – המטרה הכרת היקף כוחות הלב ומבט ישר ומבורר על הגנוז בלב. אולם לא סדר עבודה מעשית.
י. יש חילוק בין לב להויה, לב מקום הארת המדות, כח ההכרה שבהם, ההשכלה שבהם, וההרגשה שבהם. לעומת זאת. ההויה עצם ההיות שמאירה בשכל ובלב. כל סדרה נקבע לה שם בדוקא. נשמה יש בה בכללות ה' חלקים נרנח"י. בדע את נשמתך נעשה חלוקה להנ"ל. לעומת הויתך שנוגע במכוון להויה-יחידה. לב, כנ"ל. יחודך. גילוי מצד היותו יחיד בדבר זה. בהויתך נתבאר דרך כללית להגיע להויה, ביחודיך, דרך יחודית, לגלות את היחידיות שבך.
קטגוריות
