שאלה:
א. בירור מ"ש במכתב הקודם שהכל ביד"ש חוץ מיר"ש, שאם הבנתי נכון, פירושו: שכל עניני האדם ללא יוצא מן הכלל ביד"ש הם, חוץ מן היר"ש שבכל דבר ודבר, שעבודת האדם לשלול הבחירה ממנו בכל מדרגה שנמצא, ולדבק עצמו לידיעה, והוא שעבוד כח הבחירה לקב"ה. כלומר שבחירת האדם לבטל את רצונו, ולגלות שאין בעולם רק רצונו ית'.
ב. במה שאמרו גבי מעשה דקין והבל "קול דמי אחיך צועקים אלי" (בראשית ד,י), דמו ודם זרעיותיו (ראה ב"ר כב,ט והובא ברש"י שם), ובשלמא על נקודת הבחירה יש מקום לתבעו, אבל מה שנגרם מחמת מעשיו לכאורה הוא כבר בתחום הידיעה, ולא מעשיו גרמו?
ג. אודות מה שאמרו עה"פ "אשה כי תזריע וילדה זכר", אשה מזרעת תחילה יולדת זכר וכו'. וא"כ לכאורה יוכל האדם לעשות כל בניו זכרים. ובספר מנחת יהודה להר"י פתיה זצ"ל כתב בתירוץ אחד דמאמר זה מיירי לאנשים שהנהגתם היא ע"פ דרך הטבע. מה טיבה של הנהגה זו?
ב. במה שאמרו גבי מעשה דקין והבל "קול דמי אחיך צועקים אלי" (בראשית ד,י), דמו ודם זרעיותיו (ראה ב"ר כב,ט והובא ברש"י שם), ובשלמא על נקודת הבחירה יש מקום לתבעו, אבל מה שנגרם מחמת מעשיו לכאורה הוא כבר בתחום הידיעה, ולא מעשיו גרמו?
ג. אודות מה שאמרו עה"פ "אשה כי תזריע וילדה זכר", אשה מזרעת תחילה יולדת זכר וכו'. וא"כ לכאורה יוכל האדם לעשות כל בניו זכרים. ובספר מנחת יהודה להר"י פתיה זצ"ל כתב בתירוץ אחד דמאמר זה מיירי לאנשים שהנהגתם היא ע"פ דרך הטבע. מה טיבה של הנהגה זו?
תשובה:
א. הבנת כראוי. אולם לעולם יש לידע שיש עומק לפנים מן עומק, שעדיין לא הושג. ולכן לעת עתה יש לחיות לפי השגה זו, ויחד עם זאת לשאוף להשיג השגה פנימית יותר בדברים.
ב. כאשר בענין גשמי אדם בחר, ובחירה זו יצרה לו הפסד, והפסד זה גרם עוד הפסד בעקבותיו וכו' וכו', על דרך כלל האדם מרגיש שהוא גרם את כל התוצאות. ודע, שכל אדם נידון לפי מדרגת נפשו. ומי שבגשמיות חש שהוא אחראי על כל התוצאות, כן דנים אותו ברוחניות. ולעומת זאת, מי שבגשמיות יש לו אמונה, וחש שזה אינו תלוי בו, כן ידונו אותו ברוחניות, שאינו אחראי על התוצאות, אלא רק על נקודת הבחירה.
ג. באמת אין שום הבדל בין טבע לנס, כי הכל מונהג ממנו ית"ש ממש. אלא יש והלבוש (כלומר צורת ההתראות של הדבר כיצד נראה למקבל) הוא בצורה של נס, ויש שהלבוש בצורה של טבע. ולכל אדם מלבישים את הדבר לפי מדרגתו. והבן, שאין יש אלא לבוש אחד, "שמו אחד", אלא שלאחד נראה נס, ולשני טבע, והבן מאד. וכמ"ש חז"ל על אסתר, שלכל אחד ואחד נדמתה לו כאומתו (מגילה יג,א). וכן הוא בכל אסתר - הסתר, שאין לאדם אלא מה שעיניו רואות, וכל אחד רואה את הדברים מזוית שונה.
ב. כאשר בענין גשמי אדם בחר, ובחירה זו יצרה לו הפסד, והפסד זה גרם עוד הפסד בעקבותיו וכו' וכו', על דרך כלל האדם מרגיש שהוא גרם את כל התוצאות. ודע, שכל אדם נידון לפי מדרגת נפשו. ומי שבגשמיות חש שהוא אחראי על כל התוצאות, כן דנים אותו ברוחניות. ולעומת זאת, מי שבגשמיות יש לו אמונה, וחש שזה אינו תלוי בו, כן ידונו אותו ברוחניות, שאינו אחראי על התוצאות, אלא רק על נקודת הבחירה.
ג. באמת אין שום הבדל בין טבע לנס, כי הכל מונהג ממנו ית"ש ממש. אלא יש והלבוש (כלומר צורת ההתראות של הדבר כיצד נראה למקבל) הוא בצורה של נס, ויש שהלבוש בצורה של טבע. ולכל אדם מלבישים את הדבר לפי מדרגתו. והבן, שאין יש אלא לבוש אחד, "שמו אחד", אלא שלאחד נראה נס, ולשני טבע, והבן מאד. וכמ"ש חז"ל על אסתר, שלכל אחד ואחד נדמתה לו כאומתו (מגילה יג,א). וכן הוא בכל אסתר - הסתר, שאין לאדם אלא מה שעיניו רואות, וכל אחד רואה את הדברים מזוית שונה.
קטגוריות
