שאלה:
א. עוד בסוגית הידיעה והבחירה. היכן הוא מקומה של התפילה, שלכאורה התפילה סותרת לידיעה. שאם היא בתחום הידיעה, מדוע תקנו לנו חז"ל בברכות האמצעיות בקשות לרפואה ופרנסה וכיו"ב? אמנם אם התפילה היא בתחום הבחירה, למה נתקנו אותן ברכות פרטיות דוקא בתפילת העמידה שהיא ברום המעלות?
ב. היכן הוא מקומה של ההשתדלות בעניני הגשמיות בסוגית הידיעה והבחירה, וכיצד היא המידה?
ב. היכן הוא מקומה של ההשתדלות בעניני הגשמיות בסוגית הידיעה והבחירה, וכיצד היא המידה?
תשובה:
א. הידיעה בחינת שתיקה. ולאו דוקא שתיקה שהיא שלילת הדיבור גרידא, אלא שתיקה עצמית של כל כוחות הנפש. כלומר, השתקת הכח הפועל של ה"אני", ואזי האדם דבק בפועל האמיתי, שאינו אלא הא"ס ב"ה.
ומעתה ברור הדבר, שכל תפילה ולו העליונה ביותר, הרי היא בבחינת דיבור (הן דיבור בפה, והן דיבור במחשבה), ואינה אלא בחינת בחירה (עיין במכתב ה& להלן). ולכך, אף תפילת העמידה - עדיין בבחינת דיבור עסקינן. בחינת "אדני שפתי תפתח", שכינה מדברת מתוך גרונו, דיבור של הקב"ה, בחירה של הקב"ה.
סוף כל סוף, אין מהות התפילה על האני הפרטי, "רפאני", "ברכני", וכו', אלא על השכינה הק' כמ"ש בספה"ק. והרי שאף שזו תפילה, מ"מ בשורשה אינה על האני הפרטי, אלא המשכה רוחנית עליונה לשכינה הק'.
ולכך, כל מחשבה פרטית בתפילת העמידה, היא זילותא והורדת ערך מהות התפילה. והבן, שתפילת העמידה היא [כמעט] רום המעלות בתפילה, אולם איננה רום המעלות בקומה הכללית.
ב. השתדלות בכל עניני הגשמיות הוא תולדת בחירת אדה"ר, ובכלל הקללה של "בזיעת אפיך תאכל לחם". ולכך על האדם למעט בהדרגה מן השתדלות זו, ובזה יוצא מהפגם של החטא. עם זאת, אף במה שעדיין משתדל, צריך לידע שאינו פועל כלום ממש כמ"ש במסילת ישרים, ואינו אלא כמעשה קוף בעלמא ממש, קנס בעלמא שנקנס שצריך להשתדל.
ומעתה ברור הדבר, שכל תפילה ולו העליונה ביותר, הרי היא בבחינת דיבור (הן דיבור בפה, והן דיבור במחשבה), ואינה אלא בחינת בחירה (עיין במכתב ה& להלן). ולכך, אף תפילת העמידה - עדיין בבחינת דיבור עסקינן. בחינת "אדני שפתי תפתח", שכינה מדברת מתוך גרונו, דיבור של הקב"ה, בחירה של הקב"ה.
סוף כל סוף, אין מהות התפילה על האני הפרטי, "רפאני", "ברכני", וכו', אלא על השכינה הק' כמ"ש בספה"ק. והרי שאף שזו תפילה, מ"מ בשורשה אינה על האני הפרטי, אלא המשכה רוחנית עליונה לשכינה הק'.
ולכך, כל מחשבה פרטית בתפילת העמידה, היא זילותא והורדת ערך מהות התפילה. והבן, שתפילת העמידה היא [כמעט] רום המעלות בתפילה, אולם איננה רום המעלות בקומה הכללית.
ב. השתדלות בכל עניני הגשמיות הוא תולדת בחירת אדה"ר, ובכלל הקללה של "בזיעת אפיך תאכל לחם". ולכך על האדם למעט בהדרגה מן השתדלות זו, ובזה יוצא מהפגם של החטא. עם זאת, אף במה שעדיין משתדל, צריך לידע שאינו פועל כלום ממש כמ"ש במסילת ישרים, ואינו אלא כמעשה קוף בעלמא ממש, קנס בעלמא שנקנס שצריך להשתדל.
קטגוריות
