171. ידיעה ובחירה לכמה עניינים, בדברי הרמח”ל בענין צורת הנשמה [#4713]

י"ג כסלו התש"פ

שאלה:

א. בגמרא נדה (טז,ב): "אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו, ונוטל טפה ומעמידה לפני הקב"ה ואומר לפניו רבש"ע טפה זו מה תהא עליה, גבור או חלש חכם או טיפש עשיר או עני, ואילו רשע או צדיק לא קאמר, כדר' חנינא דא"ר חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". ובתוס' ד"ה הכל בידי שמים, כתבו בקיצור ענין הידיעה והבחירה, שהקשו: "והא חזקיה חזא דהוו ליה בני דלא מעלו, אלמא דנגזר קודם לידה שלא יהיו יראי שמים". ותירצו: "וי"ל שהראהו מה שעתיד להיות". ע"ש. הרי שכתבו בקצרה כל ענין הידיעה והבחירה, דאף שהראהו עתידן, אעפ"כ אין זה סותר לבחירה, דמצד האדם הדבר בידו אם יהיה צדיק או רשע. אולם מה שהוסיפו לתרץ לא נתברר אצלי, וז"ל: "ועוד, דהרבה דברים תלוי במזל כדאמר בשלהי שבת (קנו,א) מאן דאתיליד בצדק יהא צדקן במצוות, דאתיליד בשבת מתקרי קדישא... דאין זה בידי שמים כי אין הקב"ה רוצה לשנות הילוך המזלות". מהו ענין זה של המזלות, ולאיזה בחינה הוא שייך?
ב. בספר דרך ה' לרמח"ל בענין ישראל ואוה"ע (ח"ב פ"ד) כתב: "והנה מתחילת הבריאה נזמנו כל הדברים להיותם כך, אם יהיה שיחטא האדם, וכמו שנבראו כל שאר ההזקים והענשים על התנאי וכמאמרם ז"ל". ולכאורה זה נראה כעירוב פרשיות של ידיעה ובחירה, דאי מצד הידיעה אינו תלוי בבחירת האדם כלל, ואי מצד הבחירה, תנאי זה למה לי?
ג. בספר בלבבי משכן אבנה (ח"ג) נתבאר שצריך האדם להסתכל על עצמו במבט של בחירה, ועל חברו במבט של ידיעה, וכדמצינו אצל דוד המלך ע"ה שאמר "ה' אמר לו קלל", ואעפ"כ מצינו לדוד שצוה לשלמה בנו להפרע מן המקלל. אכן דוד ודאי נתכוון לתועלת נפשו של שמעי.
אלא שיש לשאול שאם כן במילי דעלמא לעולם לא יתבע האדם נזק שנגרם לו ע"י חברו, אחר שראוי להתבונן בו במבט של ידיעה, ואם רוצה בתיקון נפשו של חברו - ימחל לו, ותו לא מידי.
ד. עה"פ: "ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא" (שמות ד,יד), אמרתי כי הנה מפורש ענין הידיעה והבחירה בפשוטו של מקרא, דאף שנתן לו הקב"ה הבחירה שידבר הוא, עם כל זה אמר ידעתי שלא כן יהיה, אלא אהרון יהיה המדבר. אלא שהוקשה לי, למה נדחק הרמב"ן שם שלא לפרש כן, שכתב: "כלומר גלוי לפני שידבר בעבורך כרצונך לאהבתך, ואפילו לא ציויתיו". ולכאורה למה לא פירש ענין הידיעה כפשוטו?
ה. בקל"ח פתחי חכמה פתח ז, במש"כ: "שהנשמה היא על כל פנים ברואה, ואינה אלקות, ויתכן בה צורה ודמות ותמונה דקה, אלא שתהא צורה רוחנית, שלא כצורת הגוף, אך אין שום מונע לומר שיש בה צורה ותמונה דקה". כיצד הדברים מתישבים עם מה שאמרו שהנשמה חלק אלוק ממעל?

תשובה:

א. יש ג' בחינות: א. בידי אדם, בחירה. ב. בידי שמים, כלומר שב"ד של מעלה דנים בזה, וזה נקרא בבחירת בי"ד של מעלה. ג. דבר שאינו בשליטת נברא כלל, וזה נקבע בראשית הבריאה על ידו ית"ש. וזה נקרא מזלא, ובלשון המקובלים נקרא עתיק, וביתר דיוק - רישא דעתיק, ג"ר, רדל"א. עיין קל"ח בביאור מושגים אלו. ומשם נמשך לדיקנא קדישא שבו יש מזל נוצר ומזל נקה, תיקון ח', ותיקון יג', כנודע.
ב. לא הובן לי מה קשה על צד הבחירה, והרי מצד בחינת הבחירה - הרע מותנה אם יצא מן הבכח לבפועל, או ישאר בכח.
ג. הוי כהלואה, והרי שאינו תובע מחמת ש"הזיק", אלא מחמת שגדר מזיק יצר חיוב ממון, ועתה הוא חיוב ממוני. ואף שחילקו האחרונים בין חיוב הלואה לחיוב מזיק, יש הבדל ויש השתוות, ופשוט.
ד. כל התורה מתפרשת הן לפי הידיעה, והן לפי הבחירה. ועל דרך כלל, מכיון שאנו בעוה"ז - עולם הבחירה, דברו לפי לפי מבט הבחירה.
ה. עיין בסוף הספר בלבבי משכן אבנה (ח"א) בתוספת. חלק אלוק' ממעל נאמר על היחידה שבנפש. וגם בזה הלשון "חלק", ודו"ק.