שאלה:
לכבוד מוהר"ר שליט"א.
א. כתיב "ואל אישך תשוקתך". מה ההסבר באופן שהמצב בבית הוא הפוך, עכ"פ בגילוי כך זה נראה, האם זהו היפוך הטבע, בבחינת 'בניו נקבות', האם זה תלוי ביסודות של הזוג, שאצל האיש יסוד המים הוא מהיסודות הראשונים, ואצל האשה היסודות הראשונים הם רוח ואש, והמים הוא מהאחרונים. וכיצד אפשר להגיע למצב מתוקן כלשון הפסוק?
ב. בפיוט הנודע 'ידיד נפש' ראיתי גירסא במקום 'והיתה לה שמחת עולם' - 'והיתה לך שפחת עולם'. נוסח זה מאוד תפס אותי. מה נשמע אמיתי יותר, ומה שורש החילוק בין הנוסחאות?
בתודה רבה, וברכה מרובה!
תשובה:
א. פעמים זה נובע משורש הנשמה, לאיש נשמה של נוק' כמו שהיה תחלה אצל יצחק, ולאשה נשמת דוכ'. וזהו סיבה שורשית, ואינה צריכה תיקון. אולם אם זוכה במסי"נ כיצחק מתעלה למדרגה עליונה יותר.
ופעמים זה נובע משינוי היסודות כמ"ש בשאלה, ונצרך גירוי יתר שיעורר המים שבקרבה, בעיקר גירוי נפשי ולא חומרי.
ופעמים זה נובע מחוסר קשר נכון בין בני הזוג – נצרך בירור הקשר ותיקונו.
ופעמים זה נובע מחסימה פרטית של האשה – נצרך הסרת החסם.
ופעמים זה נובע ממים בלתי מתוקנים של האיש – נצרך תיקון יסוד המים.
ב. כאשר האדם יוצא משעבוד לחפשי, מה שתחלה היה בחינת עבד ושפחה, נהפך לחפש, שפח-חפש. ותולדת חופש זה הוא השמחה.
קטגוריות
