סיוע פרקטי בעניין לימוד דבר הלכה מתוך לב. [#4121]

י"ד כסלו התש"פ

שאלה:

אבקש מהרב, אם נא מצאתי חן, לסייע לי גם מבחינה פרקטית כהמשך לתשובתו הרעיונית לשאלה 3996 בנוגע לנושא הנזכר בכותרת, בה הורה לי הרב לנסות להעביר את המחשבות העיוניות גם במבחן השכל המציאותי וכך לחבר את הלב-האישיות אל הסוגיא ההלכתית ולא רק את המוח הלוגי. ניסיתי, והמלאכה כבדה. האם לבצע זאת כלפי כל מחשבה המתעוררת תוך כדי לימוד הסוגיא? המעבר משכל עיוני לשכל מחשבי וחוזר חלילה מאד מבלבל. האם להעביר את כל הסוגיא בשלמותה, אחר גמר הסידור השכלי, אל המבחן הלבבי? המלאכה קצת קשה, אבל אולי כך מוכרחים לנהוג. ישר כח על הקדשת הזמן והדעת ואקווה שהבהרתי את עצמי כי הדברים עדינים ומאד ראשוניים בתודעתי.

תשובה:

“תפסת מרובה לא תפסת, תפסת מועט תפסת”. ולכך ברור הדבר ש”להעביר את כל הסוגיה בשלמותה אחר גמר הסידור השכלי אל המבחן הלבבי”, הוא בבחינת “תפיסת מרובה לא תפסת”.

והראוי הוא לקחת מחשבה אחת שכלית “קטנה” בכל יום, ואותה להעביר את המבחן הלבבי, שזהו “תפסת מועט תפסת”. וכך לילך בהדרגה איטית קמעא קמעא, עד שהלב נעשה קרוב יותר ויותר לחוש את ההשכלה כמציאות גמורה.