ביאור המדרש לגבי ליצנותא דאוה”ע [#3523]

י"ד כסלו התש"פ

שאלה:

כבוד מורינו ורבינו שליט"א.

מובא בבראשית רבה (פ' וישלח ריש פרשה פ) שריש לקיש עלה לפייס את רבי יהודה נשיאה, לפי שהקפיד על יוסי מעונאה, אמר לו [ריש לקיש לרבי יהודה], צריכין אנו להחזיק טובה לאומות העולם שהן מכניסין מומסין [פי' לץ מחופש. עי' איכה רבה פרשה ג' אות ה' ומפרשים] לבתי טרטייאות ולבתי קרקסאות שלהן ומשחקין בהם כדי שלא יהיו משיחין אלו עם אלו ויבואו לידי קטטה בטילה, יוסי מעונאה אמר מלה דאורייתא ואקפדת עלוהי. עכ"ל.

תורה היא וללמוד אני צריך. וכי עדיף ליצנות של אומות העולם ששוחקין על ישראל [כמבואר במדרש שם] מהכעס של רבי יהודה נשיאה?

בברכת התורה ובהכרת הטובה על הד"ת המתוקים שמו"ר מעניק לכלל ישראל.

תשובה:

תחלת לימודם היה באופן של מילתא דבדיחותא, כמ"ש על רבא ועוד. והוא הממוצע בין לימוד תורה לזה הנעשה בבתי טרטייאות. ועי"ז מעלה הנעשה שם לקדושה. והוא גופא גורם שעי"ז אינם באים לידי קטטה, כי כח ליצנות זו מאירה מכח המילתא דבדיחותא דרבנן.

וז"ש שלא יקפיד על יוסי מעונאה במלה דאורייתא שק"ו ניתן להכניסה לקדושה, שאם ליצנות של עכו"ם מאיר בו נקודת הטוב שבה ק"ו שאפשר להאיר בדבריו.