שאלה:
בס"ד
הרב אמר (בהשיעור של ראש חודש עבודה – חודש אב) שנפש האשה נבראה בעיקר מיסוד האש ויסוד העפר, ונפש האיש נבראה בעיקר מיסוד הרוח ויסוד המים. וביחס למדת העצבות, הרב אמר שנשים בדרך כלל נוטות לעצבות מיסוד האש, באופן של כילוי, בחינת "כל זה איננו שוה לי", וגם הם נוטות לעצבות מיסוד העפר, כבידות. איך זה מסתדר עם מה שהרב אמר ב"דע את נפשך" ובסדרת "ארבעת היסודות" ועוד, שכל אדם צריך לברר מהי עיקר היסוד הדומניטי שלו, כיון שהרב אמר שהאש ועפר שולטים על נפש האשה, והרוח ומים שולטים על נפש האיש?
יישר כחך להרב
תשובה:
רבותינו לימדונו שצורת הבריאה באופן של כלל ופרט.
ושורש כלל הזכרים מאותיות י-ו שבשם הוי"ה שהם זכרים, ומהותם מים – רוח.
ולעומתם כלל הנקבות מאותיות ה-ה שבשם הוי"ה שהם הנקבות, ומהותם, אש – עפר.
אולם בפרטות כל נפש יש בה ארמ"ע דארמ"ע, בפרטות ובפרטי פרטות. ולכך יתכן שאשה תהא רוח דרוח, או רוח דמים, או מים דמים, או מים דרוח, אולם זהו בפרטות, אולם מצד שורשה הכללי "אשה", שורשה באש, או עפר. ושורש זה פעמים גלוי יותר, ופעמים מכוסה ונעלם. משא"כ הפרטות גלויה יותר.
ולכך ע"ד כלל, יותר נכון לעסוק במדרגת הפרטות ולא לעסוק בעיקר בכללות.
קטגוריות
