שאלה:
שלום הרב. ב"ה זכיתי ללמוד (באופן פשוט) כמה וכמה ספרי ראשונים באמונה, ביניהם אמונות ודעות, כוזרי, מורה נבוכים, דרשות הר"ן, ועוד.
אשמח לדעת מה הערך הייחודי בלימוד של תורתם כאשר יש לנו את המקובלים, ואת האחרונים שדבריהם רחבים בהרבה, והגיונם קרוב אלינו יותר?
וכן ביחס לחלקים הפילוסופיים, בעיקר אלו העוסקים בהוכחות, וכן בעניינים הפילוסופיים – מדעיים שכלל לא רלוונטיים במדע כיום, מה ערך הלימוד שלהם? האם ניתן פשוט לרפרף?
תשובה:
א. האדם בנוי בכללות ממש, מגוף, נפש בהמית, שכל אנושי, נפש אלוקית, שכל אלוקי.
רבותינו חכמי האמת דברו בשפה של נפש אלוקית – שכל אלוקי.
רבותינו הראשונים שנתעסקו בחכמת הפילוספיה דברו בשפה של שכל אנושי.
ע"מ להשפיע על הנפש האלוקית נצרך שכל אלקי. אולם ע"מ להשפיע על נפש בהמית נצרך פעמים אף שכל אנושי, וזו התועלת ללמוד את תורתם. מלבד התועלת ללמוד את "כל חלקי התורה".
ב. אדם שאין בו כח להקיף הכל, את כלל כל חלקיה של תורה, עדיף לו לדלג בחלקים שאינם מדברים בשפתו, ותועלתם קטנה יותר עבורו. אולם אדם שתפיסתו היא "שלמות", "מבקשי השלמות", יש לו לגעת בכל הסגנונות של רבותינו. אולם מתוך הזהירות שהזהירו רבותינו לכל המתעסקים בחלקים הללו, כי רבים חללים הפילה.
קטגוריות
