שאלה:
אבקש לקבל הסתכלות נכונה על בלבול הדעת מחמת בניה ושיפוצים שבאו מתוך הכרח, ונמשכים לזמן רב, ומה ניתן לעשות כדי לעבור תקופה זו בצורה ראויה מבלי לאבד את הדעת?
תשובה:
כבר אמרו בגמרא יבמות סג: "טום ולא תשפיץ, שפוץ ולא תבני, שכל העוסק בבנין מתמסכן". ועל אף שלפעמים מוכרח לעסוק בזה מ"מ מתמסכן. כי באמת העבודה היא בבחינת וידעת היום והשבות אל לבבך. ומכיון שכל זמן שהאדם לא הגיע לבחינת לבי חלל בקרבי לגמרי, טהרת לבו תלויה בדעת צלולה, שזהו סוד משה-דעת, שהשתא לעולם בכדי לחיות חיי אמת מוכרחים דעת מיושבת, כי טהרת הלב תלויה בדעת. לא רק שהטהרה באה ע"י הדעת, אלא עצם הטהרה תלויה בדעת, ולכך החטא הוא מכח רוח שטות.
אשר על כן פנה לך שעה ביום במקום שקט ושם תקנה ישוב הדעת, ואזי אף בשעת הטרדות יהיה רשימו מאור ישוב הדעת ויקל לך. ומדי פעם לחזור לדקה ושנים וכדו' למקום שקט של ישוב דעת, ולהתחבר נפשית לאותו מקום.
לחיות במצב שאף שאין ישוב הדעת, האדם שקט ופועל נכון במעשיו ולבו, זהו רק מכח אורו של משיח שבנפש וזו שאיפתנו, אלא אין להשבר אם עדיין לא הגענו עד הלום.
אשר על כן פנה לך שעה ביום במקום שקט ושם תקנה ישוב הדעת, ואזי אף בשעת הטרדות יהיה רשימו מאור ישוב הדעת ויקל לך. ומדי פעם לחזור לדקה ושנים וכדו' למקום שקט של ישוב דעת, ולהתחבר נפשית לאותו מקום.
לחיות במצב שאף שאין ישוב הדעת, האדם שקט ופועל נכון במעשיו ולבו, זהו רק מכח אורו של משיח שבנפש וזו שאיפתנו, אלא אין להשבר אם עדיין לא הגענו עד הלום.
קטגוריות
