שאלה:
לכבוד מורנו ורבינו שליט"א.
אדם שמרגיש שנפשו לוקה במועקה גדולה עד כדי חולשה גופנית מעצם המחשבות כיצד לעבוד את ה'.
ממש מעמסה נפשית שגורמת לניתוק מוחלט מכל העולם הזה, ובוודאי שה' לא רוצה בכך, אך אני לא שולט על כך מרוב דאגה פנימית בנפש כיצד לעבוד את ה', באיזו דרך לבחור לעבוד ה'.
כבר בעבר שאלתי את כבוד הרב שאלות בנושא מהיבטים שונים ודרכים שונות, ונדמה כי הנפש אינה נרגעת בשל חיפוש שאינו הגיע לסיום, והדבר מתבטא בחוסר איזון ויציבות בנפש. מדובר כבר בכמה שנים שהנפש מרגישה חוסר חיות. ואמנם עלי דף ובכתב הדבר נראה פשוט, אך הרב מודע לכך ומרגיש כמה תהליך כזה שעובר אדם הוא מייגע עד כדי חיים שאינם חיים.
והנה, כאשר אני מגיע לספריו של כת"ר וחוזר אליהם ("בלבבי משכן אבנה") אני מקבל כזו חיות, אך שוב מתחילים בלבולים ויצר הרע מטענות וטענות שונות.
ושוב הנפש נשארת גלמודה, בודדה ומסכנה, ללא דרך חיים וללא חיות וניתוק מוחלט מהעולם הזה עם העדר שמחה. לצערי, מצבי כבר שאיני יכול לשמוע דברי התעוררות והתחזקות בתקופה האחרונה והכל בשל חוסר חיות מוחלט.
שאלתי היא כזו - האם יהיה נכון לעסוק רק בנושא של אמונה, בבחינת מה שכתב בפרק ל"ג בתניא "בא חבקוק והעמידן על אחת"?
אם לומר את האמת, כבוד הרב, אני מרגיש צער גדול מכך שהחלטתי בבחירת דרך בעבודת ה' לוקה בנגיעות שאולי הן גם כן המצור לדרור הנפש בבחירת דרכה המתאימה לה. יתכן והיצר משפיע עלי בכך שהעצה היא מספרי חסידות ולא מחוגים אחרים. אני מקווה שאני מביע את דבריי בצורה נכונה ולא חלילה שישתמע אחרת כפגיעה או זלזול בספר כזה או אחר, כי זה אינו.
אם ילדיי גדלים בתלמודי תורה שאינם של חסידות כזו או אחרת, איך אנחיל להם דרך ואומר להם שאת העצה ראיתי במקום כזה או אחר?
כבוד הרב, אני מודע לכך שזה יצר הרע והכל דברי אלוקים חיים! אך אני מרגיש קושי גדול בנפש.
מה אעשה כדי שלא אפסיד את כל חיי? והאם העצה הזו היא העצה שמתאימה לנפשי לאור כל האמור?
בסיכום:
א. האם הדרך של "בא חבקוק והעמידן על אחת" היא המתאימה? כלומר, עבודה על אמונה בלבד כמה שנים אפילו ומשם לבנות את עצמי בחיקו של ה' יתברך כביכול, ומכך יגיע האיזון הנפשי ותחושת השלווה והרוגע והחיות וכו' וכו'?
ראיתי גם שהרב כתב בביאורו למסילת ישרים שיש דרך של קו ישר, קו אלכסון וקו מלמעלה למטה (עבודה בדרך של אמונה), אך זו דרך ל"בני עליה" וראיתי שהם מועטים, ומכאן גם עומק השאלה שלי - וכי אני אוכל לדרוך בדרך של בני עליה?
ב. כיצד להתמודד עם היצר הרע שסוגר עלי כנ"ל?
תודה לכת"ר.
אדם שמרגיש שנפשו לוקה במועקה גדולה עד כדי חולשה גופנית מעצם המחשבות כיצד לעבוד את ה'.
ממש מעמסה נפשית שגורמת לניתוק מוחלט מכל העולם הזה, ובוודאי שה' לא רוצה בכך, אך אני לא שולט על כך מרוב דאגה פנימית בנפש כיצד לעבוד את ה', באיזו דרך לבחור לעבוד ה'.
כבר בעבר שאלתי את כבוד הרב שאלות בנושא מהיבטים שונים ודרכים שונות, ונדמה כי הנפש אינה נרגעת בשל חיפוש שאינו הגיע לסיום, והדבר מתבטא בחוסר איזון ויציבות בנפש. מדובר כבר בכמה שנים שהנפש מרגישה חוסר חיות. ואמנם עלי דף ובכתב הדבר נראה פשוט, אך הרב מודע לכך ומרגיש כמה תהליך כזה שעובר אדם הוא מייגע עד כדי חיים שאינם חיים.
והנה, כאשר אני מגיע לספריו של כת"ר וחוזר אליהם ("בלבבי משכן אבנה") אני מקבל כזו חיות, אך שוב מתחילים בלבולים ויצר הרע מטענות וטענות שונות.
ושוב הנפש נשארת גלמודה, בודדה ומסכנה, ללא דרך חיים וללא חיות וניתוק מוחלט מהעולם הזה עם העדר שמחה. לצערי, מצבי כבר שאיני יכול לשמוע דברי התעוררות והתחזקות בתקופה האחרונה והכל בשל חוסר חיות מוחלט.
שאלתי היא כזו - האם יהיה נכון לעסוק רק בנושא של אמונה, בבחינת מה שכתב בפרק ל"ג בתניא "בא חבקוק והעמידן על אחת"?
אם לומר את האמת, כבוד הרב, אני מרגיש צער גדול מכך שהחלטתי בבחירת דרך בעבודת ה' לוקה בנגיעות שאולי הן גם כן המצור לדרור הנפש בבחירת דרכה המתאימה לה. יתכן והיצר משפיע עלי בכך שהעצה היא מספרי חסידות ולא מחוגים אחרים. אני מקווה שאני מביע את דבריי בצורה נכונה ולא חלילה שישתמע אחרת כפגיעה או זלזול בספר כזה או אחר, כי זה אינו.
אם ילדיי גדלים בתלמודי תורה שאינם של חסידות כזו או אחרת, איך אנחיל להם דרך ואומר להם שאת העצה ראיתי במקום כזה או אחר?
כבוד הרב, אני מודע לכך שזה יצר הרע והכל דברי אלוקים חיים! אך אני מרגיש קושי גדול בנפש.
מה אעשה כדי שלא אפסיד את כל חיי? והאם העצה הזו היא העצה שמתאימה לנפשי לאור כל האמור?
בסיכום:
א. האם הדרך של "בא חבקוק והעמידן על אחת" היא המתאימה? כלומר, עבודה על אמונה בלבד כמה שנים אפילו ומשם לבנות את עצמי בחיקו של ה' יתברך כביכול, ומכך יגיע האיזון הנפשי ותחושת השלווה והרוגע והחיות וכו' וכו'?
ראיתי גם שהרב כתב בביאורו למסילת ישרים שיש דרך של קו ישר, קו אלכסון וקו מלמעלה למטה (עבודה בדרך של אמונה), אך זו דרך ל"בני עליה" וראיתי שהם מועטים, ומכאן גם עומק השאלה שלי - וכי אני אוכל לדרוך בדרך של בני עליה?
ב. כיצד להתמודד עם היצר הרע שסוגר עלי כנ"ל?
תודה לכת"ר.
תשובה:
א. כן, יש לדבוק בדרך זו, בס"ד עד שהנפש תרגע.
ב. כל זה לכלול באמונה, ולדעת שהכל עד הפרט הקטן ביותר ממנו ית"ש ולטובתו, ועי"ז להירגע ולשמוח ביסורים. הכלל העולה לכלול הכל בכל מכל כל באמונה (זולת נקודת הבחירה בקיום רצון הבורא), וזאת לאורך היום כולו מידי פעם, וכאשר מתגבר בילבול לחזור לאמונה פשוטה. כי אע"פ שזו דרך ליחידים, מ"מ מצד אור הזמן של אחרית הימים אור זה מאיר בתוקף רב.
ב. כל זה לכלול באמונה, ולדעת שהכל עד הפרט הקטן ביותר ממנו ית"ש ולטובתו, ועי"ז להירגע ולשמוח ביסורים. הכלל העולה לכלול הכל בכל מכל כל באמונה (זולת נקודת הבחירה בקיום רצון הבורא), וזאת לאורך היום כולו מידי פעם, וכאשר מתגבר בילבול לחזור לאמונה פשוטה. כי אע"פ שזו דרך ליחידים, מ"מ מצד אור הזמן של אחרית הימים אור זה מאיר בתוקף רב.
קטגוריות
