שאלה:
ראשית תודה על האפשרות לכתוב כאן ב"ה. יש לי אפשרות ללמוד טיפול במשחק ככלי טיפולי בילדים. אני מתלבטת בגלל האחריות הרבה, ובגלל שיש ב' מקומות, לימוד אחד באוניברסיטה, והשני במקום של מייסדת השיטה שממש מומחית בתחום והיא עושה נפשות ומסייעת רבות בארץ לבעלי חרדות וטראומה, כמו בדרום. היכן לדעת הרב כדאי ללמוד? האם נכון לשלול לגמרי את האוניברסיטה? ועוד כלימודי פסיכולוגיה שלא מועילים להתפתחות הנפש באמת?
תשובה:
נושא לימודים, לימוד מקצוע בכלל, ולנשים בפרט בדור דידן, זוהי שאלה מעשית ויסודית כאחת ולכך נרחיב בה בס"ד.
צורת בת ישראל בדורות עברו, שביתה עיקר מקומה, עקרת הבית, ויוצאת משם רק במקרה ובעת הצורך, כמ"ש הרמב"ם.
מצב זה נשתנה בדורות האחרונים, ובדור האחרון בפרט. הן מצד צורך פרנסה, "היתה כאניות סוחר", והן מצד צורך נפשי ומקובלות חברתית (ובעומק הפנימי, מפני שאור הגאולה שמגלה נסתרות הולך ומאיר. אולם זה מתגלה אף מצד הקלקול, וזה עיקר ההתראות מצד הקלקול).
זו היא נקודת נידון ראשונה, עצם היציאה מן הבית באופן קבוע.
נקודת נידון שניה, מטרת היציאה, להיכן היציאה, ואופן היציאה.
בדור זה חלק מעומק הגלות שעל מנת לקבל מקום עבודה נצרך "תואר" בחלק גדול מן המקומות.
ולשם קבלת ה"תואר", נצרך ללמוד ע"ד כלל מספר שנים.
דבר זה מורכב מכמה חלקים. ונדון בחלקם:
א. החברה שבה לומדים – נצרך לחפש את החברה השמורה ביותר שאפשר למצוא.
ב. ממי לומדים – בשום אופן לא ללמוד ממי שיראת שמים ואהבת ה' וקיום המצוות אינו עיקר חייו.
ג. מה לומדים – אין ללמוד שיטות שבאו מאנשים שאינם עובדי ה', שאין מי שיכול לברר אוכל מתוך פסולת. ובפרט לימודי פסיכולוגיה שאין ללמוד כלל מהם, כי הכל מעורב טוב ורע באופן מבהיל.
ד. מספר שעות הלמידה – נצרך איזון עדין מול צורכי הבית.
ה. ניתוק מן הבית והילדים – צריך בירור יסודי, תועלת מול הפסד.
ו. עלויות גבוהות שנצרך מקור מימון – בירור מה מדרגת ההשתדלות של כל אחד ואחת.
ז. למידת דברים רבים מהצורך האמיתי – עד כמה שניתן למקד את הצורך ולא להתרחב.
ח. למידה לצורך מעמד חברתי – יש לעמול בנפש להתעלות מכך.
ט. יצירת ערכים מעותת ע"י הערכה של הלימוד – דעה מוצקת בערך הלימודים בגבולות הנכונים.
י. לימוד גברים ע"י נשים ולהיפך – פסול בתכלית.
יא. התקרבות לעולם החיצון – פרישה מן הדבר ככל שניתן, וכנגד כך בנין עולם פנימי עשיר מאוד.
יב. לימוד דברים המצרכים פתיחות למדיה הפרוצה – יש להתרחק מכך אלף אמה ויתר על כן.
יג. יציאה למקומות הללו פותחת את האדם למושגים זרים – לימוד עמוק במחשבת ישראל וחיבור תמידי אליו.
יד. שינוי צורת הדור באופי הפנימי – חורבן הדור ממש, וכל אשר בכחך עשה. ולפיכך לימוד באוניברסיטה מושלל מכל צד, ואין לחשוב על כך כלל.
סיכום: לכתחילה אין להכנס לכך כלל, אולם מי שהכניס עצמו למקום סכנה ואינו פורש, לפחות ישמור במה שהוזכר כאן. ויתפלל כל יום להצלתו מעומק הלב. אולם אין בדברים אלו שום צד הוראה לצאת למקומות אלו.
צורת בת ישראל בדורות עברו, שביתה עיקר מקומה, עקרת הבית, ויוצאת משם רק במקרה ובעת הצורך, כמ"ש הרמב"ם.
מצב זה נשתנה בדורות האחרונים, ובדור האחרון בפרט. הן מצד צורך פרנסה, "היתה כאניות סוחר", והן מצד צורך נפשי ומקובלות חברתית (ובעומק הפנימי, מפני שאור הגאולה שמגלה נסתרות הולך ומאיר. אולם זה מתגלה אף מצד הקלקול, וזה עיקר ההתראות מצד הקלקול).
זו היא נקודת נידון ראשונה, עצם היציאה מן הבית באופן קבוע.
נקודת נידון שניה, מטרת היציאה, להיכן היציאה, ואופן היציאה.
בדור זה חלק מעומק הגלות שעל מנת לקבל מקום עבודה נצרך "תואר" בחלק גדול מן המקומות.
ולשם קבלת ה"תואר", נצרך ללמוד ע"ד כלל מספר שנים.
דבר זה מורכב מכמה חלקים. ונדון בחלקם:
א. החברה שבה לומדים – נצרך לחפש את החברה השמורה ביותר שאפשר למצוא.
ב. ממי לומדים – בשום אופן לא ללמוד ממי שיראת שמים ואהבת ה' וקיום המצוות אינו עיקר חייו.
ג. מה לומדים – אין ללמוד שיטות שבאו מאנשים שאינם עובדי ה', שאין מי שיכול לברר אוכל מתוך פסולת. ובפרט לימודי פסיכולוגיה שאין ללמוד כלל מהם, כי הכל מעורב טוב ורע באופן מבהיל.
ד. מספר שעות הלמידה – נצרך איזון עדין מול צורכי הבית.
ה. ניתוק מן הבית והילדים – צריך בירור יסודי, תועלת מול הפסד.
ו. עלויות גבוהות שנצרך מקור מימון – בירור מה מדרגת ההשתדלות של כל אחד ואחת.
ז. למידת דברים רבים מהצורך האמיתי – עד כמה שניתן למקד את הצורך ולא להתרחב.
ח. למידה לצורך מעמד חברתי – יש לעמול בנפש להתעלות מכך.
ט. יצירת ערכים מעותת ע"י הערכה של הלימוד – דעה מוצקת בערך הלימודים בגבולות הנכונים.
י. לימוד גברים ע"י נשים ולהיפך – פסול בתכלית.
יא. התקרבות לעולם החיצון – פרישה מן הדבר ככל שניתן, וכנגד כך בנין עולם פנימי עשיר מאוד.
יב. לימוד דברים המצרכים פתיחות למדיה הפרוצה – יש להתרחק מכך אלף אמה ויתר על כן.
יג. יציאה למקומות הללו פותחת את האדם למושגים זרים – לימוד עמוק במחשבת ישראל וחיבור תמידי אליו.
יד. שינוי צורת הדור באופי הפנימי – חורבן הדור ממש, וכל אשר בכחך עשה. ולפיכך לימוד באוניברסיטה מושלל מכל צד, ואין לחשוב על כך כלל.
סיכום: לכתחילה אין להכנס לכך כלל, אולם מי שהכניס עצמו למקום סכנה ואינו פורש, לפחות ישמור במה שהוזכר כאן. ויתפלל כל יום להצלתו מעומק הלב. אולם אין בדברים אלו שום צד הוראה לצאת למקומות אלו.
קטגוריות
