שאלה:
אני אשה ששייכת לקהילה חסידית שבה כל הנשים, כולל הרבנית לובשות פאה נכרית. אני מאד מאד רוצה ללבוש מטפחת ולהוריד את הפאה. אני מרגישה מאד קשורה למטפחת, ויש לי הרגשה מאד חזקה שהרעיון של פאה לא הגיוני, לא מסתבר. שאני מדמיינת את עצמי לובשת מטפחת, אני מרגישה כמו מלכה, בת מלך אמיתי. אני לא מרגישה שאני מקריבה קרבן לה', וזה לא ענין של מסירות נפש בשבילי. אני פשוט רוצה להיות ה"אני" האמיתי באופן טהור ואותנטי. בכל זאת אני מרגישה לא נעים לעשות משהו כ"כ לא מקובל בקהילה שלי לשתי סיבות, ראשון, אני מרגישה שאני מראה חוסר כבוד לקהילה ולרבנית לנהוג בצורה "יותר קדוש" אפילו שזה לא כוונתי בכלל. שני, שהוא השקפת התורה על החשיבות להיות חלק מהציבור. הרי בפעולה הזאת אני פורשת מהציבור.
האם הרב מציע לי להמשיך ללבוש פאה נכרית, איך אני יכולה להרגיש שלמה עם זה? אני מרגישה שאני לא מסוגלת להמשיך ללבוש פאה נכרית, אבל אם זה מה שהתורה דורשת ממני, אני רוצה לדעת איך לעשות את זה מתוך שלווה.
תודה רבה שהרב נותן מזמנו להשיב לי.
האם הרב מציע לי להמשיך ללבוש פאה נכרית, איך אני יכולה להרגיש שלמה עם זה? אני מרגישה שאני לא מסוגלת להמשיך ללבוש פאה נכרית, אבל אם זה מה שהתורה דורשת ממני, אני רוצה לדעת איך לעשות את זה מתוך שלווה.
תודה רבה שהרב נותן מזמנו להשיב לי.
תשובה:
יש דרך של מסירות נפש, ומצד כך עושים הדבר בלי חשבון כלל. דרך זו מסוכנת לרבים ועליה אמרו, "הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם".
יש דרך נוספת לעשות בהדרגה מעט מעט, וכך הדבר לאט לאט מתקבל, כי נעשה קמעא קמעא. כלומר ללבוש מטפחת בתחלה רק לפעמים ממש, ולאט לאט להוסיף.
יש דרך שלישית בבחינת מה שאמר יעקב, אנכי אחיו ברמאות. והיינו לא לומר הטעם האמתי מדוע לובשת מטפחת, אלא להלביש בסיבות, כגון שכחתי, לא נח לי שהפאה תתקלקל הרבה, זה לא עומד עלי טוב וכו'. דרך זו אינה שלמה. אולם זו מדרגת רוב בנ"א.
אין בדבר זה פורש מן הציבור אם לובשים דבר שאינו גדרי צניעות באמת, ואף מעבר לכך, שאלות של איסור צניעות וע"ז וכו'. אולם מכיוון שאתם בתוך קהילה זו, צריך להבין מה המשמעות של מעשה מעין זה, כגון יחס לבעל בקהילה, וכן יחס לילדים בת"ת, ובפרטות יחס אליכם אם יעשה שינוי זה נגד דעתם. נצרך כאן חכמת חיים רבה כיצד לפעול שהאמת והשלום אהבו. נצרך לבדוק שהדבר נעשה מתוך שלום בית, ומתוך ישוב דעת ובירור כוחות הנפש, ולא מתוך התפעלות. ויתר על כן, נצרך בדיקה חכמה ועדינה של פעולה מעין זו ביחס לקהילה ולעומד בראשה מהם ההשלכות המעשיות של פעולה מעין זו. דבר זה עדין ורגיש, ונצרך תפילה פנימית שלא יצא תקלה ח"ו.
יש דרך נוספת לעשות בהדרגה מעט מעט, וכך הדבר לאט לאט מתקבל, כי נעשה קמעא קמעא. כלומר ללבוש מטפחת בתחלה רק לפעמים ממש, ולאט לאט להוסיף.
יש דרך שלישית בבחינת מה שאמר יעקב, אנכי אחיו ברמאות. והיינו לא לומר הטעם האמתי מדוע לובשת מטפחת, אלא להלביש בסיבות, כגון שכחתי, לא נח לי שהפאה תתקלקל הרבה, זה לא עומד עלי טוב וכו'. דרך זו אינה שלמה. אולם זו מדרגת רוב בנ"א.
אין בדבר זה פורש מן הציבור אם לובשים דבר שאינו גדרי צניעות באמת, ואף מעבר לכך, שאלות של איסור צניעות וע"ז וכו'. אולם מכיוון שאתם בתוך קהילה זו, צריך להבין מה המשמעות של מעשה מעין זה, כגון יחס לבעל בקהילה, וכן יחס לילדים בת"ת, ובפרטות יחס אליכם אם יעשה שינוי זה נגד דעתם. נצרך כאן חכמת חיים רבה כיצד לפעול שהאמת והשלום אהבו. נצרך לבדוק שהדבר נעשה מתוך שלום בית, ומתוך ישוב דעת ובירור כוחות הנפש, ולא מתוך התפעלות. ויתר על כן, נצרך בדיקה חכמה ועדינה של פעולה מעין זו ביחס לקהילה ולעומד בראשה מהם ההשלכות המעשיות של פעולה מעין זו. דבר זה עדין ורגיש, ונצרך תפילה פנימית שלא יצא תקלה ח"ו.
קטגוריות
