שאלה:
שלום כבוד הרב, ויישר כח על הנתינה הברוכה שלכם. שאלתי מה היא העצה היעוצה ביותר למעט את הישות בשורשה ממש. כמובן שיש לה נתיבי הזנה רבים, מתאוות למיניהם, כבוד חיצוני וגאווה, וכל עבודה על אחת מהן בוודאי מזככת. אך האם ישנה דרך לצמצם עצמותה גם מכאן ולהבא, וגם יותר חשוב להסיר את כל שכבות השומן שהיא צברה במשך החיים כולם. ודאי שישנה העבודה של עשה טוב וכשזה עולה אז זה יורד, אך כווונתי היא על פעולות לצימצום עצמותה באופן מאוזן ועקבי. אשמח לתשובה, תודה.
תשובה:
בכל דבר בבריאה יש שורשים וענפים. כן הנפש יש את שורשיה וענפיה. וישנה עבודה בשורש וישנה עבודה בענפים.
עבודה בענפים: במעשה, קיום הדין ולפנים משורת הדין, מתוך הדבקות ברצון הבורא ית"ש. בהרגשה, תיקון המדות, עצבות עצלות, בקשת התאוה, ריק של דיבור, גאווה כעס. וענפיהם. ובמחשבה, שבערכם של המעשה וההרגשה הוא שורש, בנין המוחין דקדושה, ידיעת התורה בהיקף ובעומק.
עבודה בשורש:
א. רצון. ביטול רצון עצמי, והיא עבודה שורשית מאוד להתרגל לבטל את רצונותיו אט אט. עבודה זו מטהרת את הנפש רבות, והיא מחזירה את הנפש לשורשה במקום להתפשט. העבודה למעשה, להרגיל נפשו למסור עצמו בכל עת ובכל שעת למות על קידוש השם.
ב. תענוג. אי נטילת ענג או צמצומו מנתקת את הגדלת האני והתרחבותו.
ג. אמונה פשוטה, ועי"כ יוצא מעצמו לבורא. ככל שמחשבת שכלו ולבו דבוקה בבורא, אינו חי בתוך עצמו. והוא עומק נורא של ביטול הישות בשורשה.
ד. הויה – חיים בהויה הפשוטה, אין עוד מלבדו. זו היציאה הגמורה מהישות.
ד' עבודות אלו הם שורש העבודה לצאת מן הישות בשורש.
אולם יש לידע, שאצל רוב בנ"א הדרך הנכונה בעבודתם היא לעבוד מתתא לעילא, תחלה לעבוד בענפים, מעשה, הרגשה ומחשבה בכלל. ובחלקם הפרטי ביחוד. ואחר שהנפש בנתה את קומת מעשה הרגשה ומחשבה עולים לעילא. ומשתנה העבודה מבנין לביטול.
כי העבודה בענפים אף שיש בה ביטול, אי עשיית מעשים שאינם נכונים, ביטול הרגשות שליליות, ביטול מחשבות הבל. אולם יסודה בנין, שע"מ לבנות יש לסלק הרע. אולם העבודה בשורש, יסודה ביטול ליש האמיתי, הוא ית"ש ואין בלתו. וככל שקרבים לשורש יותר, כן בטלים אליו יותר.
בפרטות, ישנם בנ"א ששורשם קו ימין, בנין, ולכך נטיית נפשם לטוב באופן של בנין עצמי. וישנם בנ"א ששורשם קו שמאל, ולכן נטיית נפשם לביטול הרע התחתון. וישנם בנ"א שהם נשמות שמקור מחצבתם בשורש, ונטיית נפשם לא רק בנין הטוב וביטול הרע, אלא דבקות וביטול בעצם לא"ס, ביטול עצם הנברא אליו ית"ש.
נשמות אלו נפשם נוטה לעבודה בשורש שהוזכר, רצון, תענוג, אמונה, הויה. וגם בזה יש קו ימין, יש. וקו שמאל, ביטול. המקום בו גלוי ביותר מהלכי עבודה זו, הוא בתורתו של האדמו"ר הזקן, בעל התניא. ובעיקר כח התענוג וביטולו.
עבודה בענפים: במעשה, קיום הדין ולפנים משורת הדין, מתוך הדבקות ברצון הבורא ית"ש. בהרגשה, תיקון המדות, עצבות עצלות, בקשת התאוה, ריק של דיבור, גאווה כעס. וענפיהם. ובמחשבה, שבערכם של המעשה וההרגשה הוא שורש, בנין המוחין דקדושה, ידיעת התורה בהיקף ובעומק.
עבודה בשורש:
א. רצון. ביטול רצון עצמי, והיא עבודה שורשית מאוד להתרגל לבטל את רצונותיו אט אט. עבודה זו מטהרת את הנפש רבות, והיא מחזירה את הנפש לשורשה במקום להתפשט. העבודה למעשה, להרגיל נפשו למסור עצמו בכל עת ובכל שעת למות על קידוש השם.
ב. תענוג. אי נטילת ענג או צמצומו מנתקת את הגדלת האני והתרחבותו.
ג. אמונה פשוטה, ועי"כ יוצא מעצמו לבורא. ככל שמחשבת שכלו ולבו דבוקה בבורא, אינו חי בתוך עצמו. והוא עומק נורא של ביטול הישות בשורשה.
ד. הויה – חיים בהויה הפשוטה, אין עוד מלבדו. זו היציאה הגמורה מהישות.
ד' עבודות אלו הם שורש העבודה לצאת מן הישות בשורש.
אולם יש לידע, שאצל רוב בנ"א הדרך הנכונה בעבודתם היא לעבוד מתתא לעילא, תחלה לעבוד בענפים, מעשה, הרגשה ומחשבה בכלל. ובחלקם הפרטי ביחוד. ואחר שהנפש בנתה את קומת מעשה הרגשה ומחשבה עולים לעילא. ומשתנה העבודה מבנין לביטול.
כי העבודה בענפים אף שיש בה ביטול, אי עשיית מעשים שאינם נכונים, ביטול הרגשות שליליות, ביטול מחשבות הבל. אולם יסודה בנין, שע"מ לבנות יש לסלק הרע. אולם העבודה בשורש, יסודה ביטול ליש האמיתי, הוא ית"ש ואין בלתו. וככל שקרבים לשורש יותר, כן בטלים אליו יותר.
בפרטות, ישנם בנ"א ששורשם קו ימין, בנין, ולכך נטיית נפשם לטוב באופן של בנין עצמי. וישנם בנ"א ששורשם קו שמאל, ולכן נטיית נפשם לביטול הרע התחתון. וישנם בנ"א שהם נשמות שמקור מחצבתם בשורש, ונטיית נפשם לא רק בנין הטוב וביטול הרע, אלא דבקות וביטול בעצם לא"ס, ביטול עצם הנברא אליו ית"ש.
נשמות אלו נפשם נוטה לעבודה בשורש שהוזכר, רצון, תענוג, אמונה, הויה. וגם בזה יש קו ימין, יש. וקו שמאל, ביטול. המקום בו גלוי ביותר מהלכי עבודה זו, הוא בתורתו של האדמו"ר הזקן, בעל התניא. ובעיקר כח התענוג וביטולו.
קטגוריות
