שאלה:
שלום לכבוד הרב.
ב"ה התורה היא אין סופית ויש גם בלי סוף עבודה לאדם, מוסר, חסידות, הלכה, גמרא, קבלה וכו' וכו', וכן צריך להשקיע זמן בהתבודדות, חשבון נפש וכו'. איזה נקודות אדם צריך לקחת בחשבון ועל פיהם לחלק את זמנו לכל אחד מחלקי העבודה/לימוד?
אבל אשמח שהרב יאיר את עיניי כך, שבכל שלב בחיים אנסה ע"פ הנקודות שהרב יגיד לי לשקול ולדעת ב"ה כמה שיותר לחלק נכון את זמני בין חלקי העבודה והלימוד השונים, בין אם אני ביום חופש, חזרתי מוקדם מהעבודה, ובין אם הייתי ביום עמוס ונשארו לי כמה דקות מועטות.
מן הסתם ברור לי שזה מאוד תלוי בכל נפש ונפש, אבל אשמח אם הרב יוכל לכוון אותי איזה נקודות לבחון.
תודה רבה!
ב"ה התורה היא אין סופית ויש גם בלי סוף עבודה לאדם, מוסר, חסידות, הלכה, גמרא, קבלה וכו' וכו', וכן צריך להשקיע זמן בהתבודדות, חשבון נפש וכו'. איזה נקודות אדם צריך לקחת בחשבון ועל פיהם לחלק את זמנו לכל אחד מחלקי העבודה/לימוד?
אבל אשמח שהרב יאיר את עיניי כך, שבכל שלב בחיים אנסה ע"פ הנקודות שהרב יגיד לי לשקול ולדעת ב"ה כמה שיותר לחלק נכון את זמני בין חלקי העבודה והלימוד השונים, בין אם אני ביום חופש, חזרתי מוקדם מהעבודה, ובין אם הייתי ביום עמוס ונשארו לי כמה דקות מועטות.
מן הסתם ברור לי שזה מאוד תלוי בכל נפש ונפש, אבל אשמח אם הרב יוכל לכוון אותי איזה נקודות לבחון.
תודה רבה!
תשובה:
עיקר היום נבנה אצל בן תורה על בנין השכל, מוחין דקדושה, כמות ואיכות, בקיאות ועיון. במקביל לכך נצרך בנין של הרגשה, בנין כח המרגיש, להיות אדם שחי מתוך הרגשה תדירה מאוזנת. מאוזנת בתוך ההרגשה עצמה, ומאוזנת עם כח השכלי.
ולכך כל נפש צריכה לבנות את "האיזון" הפרטי שלה. וכל זאת מתוך בירור בחלקו שלו בחכמה, ובחלקו שלו בהרגשה.
מלבד כך יש לייחד זמן להשקטה, חשבון הנפש, ודיבור עמו ית"ש.
ובפרטות:
א. ידיעת ההלכה ע"מ לקיים.
ב. חיוב ידיעת כל התורה כולה.
ג. לימוד עיוני פנימי.
ד. בנין כח השכלי העמוק והדק והתקשרות אליו.
ה. איזון כח של מוחין מול הרגשות, בכלל, ותפילה בפרט.
ו. איזון כח של מוחין מול מעשיות, כח מעשי, וצרכים מעשיים.
ז. איזון כח של מוחין מול השקטה - ולחלופין דבקות בפשיטות בו ית"ש.
ח. איזון כח של מוחין מול דיבור בכלל ודיבור ד"ת בפרט.
ט. איזון כח של מוחין מול עבודת מדות.
י. בירור חלקו שלו באורייתא.
יא. איזון בין חלקו שלו לחלקם של בני ביתו בפרט וזולתו בכלל.
יב. איזון בין ת"ת להשתדלות לפרנסה.
יג. איזון בין ללמוד וללמד, ולזיכוי הרבים בכלל.
יד. איזון בין כח קליטה מבחוץ לנביעה פנימית.
טו. איזון בין כל הנ"ל ובנין סדר וקדימה לאורך היום.
ולכך כל נפש צריכה לבנות את "האיזון" הפרטי שלה. וכל זאת מתוך בירור בחלקו שלו בחכמה, ובחלקו שלו בהרגשה.
מלבד כך יש לייחד זמן להשקטה, חשבון הנפש, ודיבור עמו ית"ש.
ובפרטות:
א. ידיעת ההלכה ע"מ לקיים.
ב. חיוב ידיעת כל התורה כולה.
ג. לימוד עיוני פנימי.
ד. בנין כח השכלי העמוק והדק והתקשרות אליו.
ה. איזון כח של מוחין מול הרגשות, בכלל, ותפילה בפרט.
ו. איזון כח של מוחין מול מעשיות, כח מעשי, וצרכים מעשיים.
ז. איזון כח של מוחין מול השקטה - ולחלופין דבקות בפשיטות בו ית"ש.
ח. איזון כח של מוחין מול דיבור בכלל ודיבור ד"ת בפרט.
ט. איזון כח של מוחין מול עבודת מדות.
י. בירור חלקו שלו באורייתא.
יא. איזון בין חלקו שלו לחלקם של בני ביתו בפרט וזולתו בכלל.
יב. איזון בין ת"ת להשתדלות לפרנסה.
יג. איזון בין ללמוד וללמד, ולזיכוי הרבים בכלל.
יד. איזון בין כח קליטה מבחוץ לנביעה פנימית.
טו. איזון בין כל הנ"ל ובנין סדר וקדימה לאורך היום.
קטגוריות
