שאלה:
שלום כבוד הרב שליט"א.
אין בפי מילים עד כמה ששיעורי הרב מחיים אותי ונותנים לי השקפה ברורה על תכלית החיים ואופן העבודה. תודה רבה.
א. רציתי לשאול מה יענה אדם ליצרו שמפתהו לחטוא ומביא לו 'ראיות' מהרבה מאמרים בספרי החסידות [שנועדו לחזק את האדם לאחר החטא שלא יתייאש], שאין עליה ללא ירידה והחוסר מוליד רצון וכדו', [חוץ מהתשובה השכלית, הנני זקוק לעצה מה היא התשובה שתשכנע את הלב בשעת נסיון].
ב. ועוד בענין זה, למה האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה, לכאו' מצבו יותר טוב מהאומר אחטא ואפרוק עול לגמרי.
אין בפי מילים עד כמה ששיעורי הרב מחיים אותי ונותנים לי השקפה ברורה על תכלית החיים ואופן העבודה. תודה רבה.
א. רציתי לשאול מה יענה אדם ליצרו שמפתהו לחטוא ומביא לו 'ראיות' מהרבה מאמרים בספרי החסידות [שנועדו לחזק את האדם לאחר החטא שלא יתייאש], שאין עליה ללא ירידה והחוסר מוליד רצון וכדו', [חוץ מהתשובה השכלית, הנני זקוק לעצה מה היא התשובה שתשכנע את הלב בשעת נסיון].
ב. ועוד בענין זה, למה האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה, לכאו' מצבו יותר טוב מהאומר אחטא ואפרוק עול לגמרי.
תשובה:
א. אמרו חז"ל, בעידנא דיצה"ר לית במדכר ליה ליצ"ט. והיינו שבשעת נסיון "הקול" שמדבר אליו ע"י מחשבות הוא קולו של היצה"ר. ולכך בשעת נסיון עליו לזכור "מי המדבר אליו", וכשברור לו מי מדבר גם כבר ברור ממילא אם יש אמת בדבריו אם לא. וכך יש לעשות למעשה בכל עת נסיון, הן נסיון מעשי, והן נסיון שכלי ורגשי, לזכור היטב "מי המדבר אליו".
ב. ב' צדדים למטבע, מחד הוא יותר טוב, כי קרוב יותר לתשובה, שהרי כבר עתה דעתו לשוב. אולם מאידך הוא משתמש בכח התשובה לעשות חטא, שהרי לולי שהיה תשובה היה מפחד לחטוא ולהשאר עם החטא כל ימיו. נמצא שבכח התשובה גופא נופל ע"י לטומאה. ולכך אין מספיקין בידו לעשות "תשובה", כי הפיל את עצם כח ה"תשובה".
ב. ב' צדדים למטבע, מחד הוא יותר טוב, כי קרוב יותר לתשובה, שהרי כבר עתה דעתו לשוב. אולם מאידך הוא משתמש בכח התשובה לעשות חטא, שהרי לולי שהיה תשובה היה מפחד לחטוא ולהשאר עם החטא כל ימיו. נמצא שבכח התשובה גופא נופל ע"י לטומאה. ולכך אין מספיקין בידו לעשות "תשובה", כי הפיל את עצם כח ה"תשובה".
קטגוריות
