שאלה:
אני בחורה בת עשרים ושלש, חרדית, קוראת את הספרים של הרב ושואפת לעשות את רצון ה' בשלמות (עד כאן ההקדמה(.
לפני בערך חמש שנים נאבד לי חוש הטעם (כן, נשמע לא הגיוני, מוזר ואכן גם מדאיג), כל הרופאים שהלכתי (והלכתי להמון) לא ידעו מה לעשות ולמצוא רפואה.
השאלה שלי: אלו השגות רוחניות אני יכולה להשיג בעקבות כך שאני לא טועמת טעם גשמי?
תודה רבה.
לפני בערך חמש שנים נאבד לי חוש הטעם (כן, נשמע לא הגיוני, מוזר ואכן גם מדאיג), כל הרופאים שהלכתי (והלכתי להמון) לא ידעו מה לעשות ולמצוא רפואה.
השאלה שלי: אלו השגות רוחניות אני יכולה להשיג בעקבות כך שאני לא טועמת טעם גשמי?
תודה רבה.
תשובה:
מציאות החומר מלבישה על האור הרוחני. ולפיכך טעם גשמי הינו לבוש על גבי טעם רוחני. ולפיכך מסתיר את הטעם הרוחני כגוף המעלים את הנשמה. ולכך הפשטת הטעם הגשמי הוא שורש גדול לגילוי הטעם הרוחני. לכך יש להדבק בטעם הרוחני שאתם חשים, לזהות את נקודת גילוי הטעם במה והיכן מתגלה ולהרחיבו, כגון טעם בתפלה, חסד, צניעות, וכדו', ובס"ד תזכו לטעמו וראו כי טוב ה'.
קטגוריות
