שאלה:
לכבוד הרב שליט"א.
ברצוני לשאול, מדוע רק בענין החסידות מרחיב המסילת ישרים שיש בזה עבודה קשה של 'משקל', הרי בודאי גם בענין הפרישות והטהרה יש בזה עבודה וסכנה של 'משקל', וגם האופן שמוזכר בגמרא 'חסיד שוטה' הוא לכאורה בענין הפרישות ולא החסידות.
ברצוני לשאול, מדוע רק בענין החסידות מרחיב המסילת ישרים שיש בזה עבודה קשה של 'משקל', הרי בודאי גם בענין הפרישות והטהרה יש בזה עבודה וסכנה של 'משקל', וגם האופן שמוזכר בגמרא 'חסיד שוטה' הוא לכאורה בענין הפרישות ולא החסידות.
תשובה:
כנודע שצורת ברייתא דרפב"י שעליו נסדר המס"י בנוי על י' מדרגות למקביל לי' ספירות. וכללותם כתר – קדושה. חכמה – יראה. בינה – ענוה. ומכאן ואילך מתחיל ז' ימי הבנין, שתחלתם חסד – חסידות.
ספירה נוספת היא הנקראת דעת שנמצאת בז' ימי הבנין בפנימיותם, וראשית גילויה בחסד שהוא שורש לכל המדות, עולם חסד יבנה, באברהם נברא העולם, אזיל בכולהו, כלשון חז"ל, הולך עם כל המדות. והרי שהדעת ראשית המדות בכלל וחסד בפרט.
זאת ועוד. דעת ממוצע בין ראש – ג' ראשונות, לגוף, מדות. ולפיכך הכח לעבור מן חסד, לענוה יראה וקדושה הוא דעת, שמחד הוא פנימיות המדות, אולם מאידך הוא חלק מן המוחין, חכמה בינה ודעת.
והנה המשקל נקרא הדעת, נקרא בלשון רבותינו מתקלא. ולכך רק בחסידות שהוא סוף המדות מתתא לעילא, והיא נקודת הממוצע בין מדות למוחין שם נגלת תחלת הדעת בגילוי, ולכך שם עיקר גילוי המשקל, מתקלא, דעת.
ספירה נוספת היא הנקראת דעת שנמצאת בז' ימי הבנין בפנימיותם, וראשית גילויה בחסד שהוא שורש לכל המדות, עולם חסד יבנה, באברהם נברא העולם, אזיל בכולהו, כלשון חז"ל, הולך עם כל המדות. והרי שהדעת ראשית המדות בכלל וחסד בפרט.
זאת ועוד. דעת ממוצע בין ראש – ג' ראשונות, לגוף, מדות. ולפיכך הכח לעבור מן חסד, לענוה יראה וקדושה הוא דעת, שמחד הוא פנימיות המדות, אולם מאידך הוא חלק מן המוחין, חכמה בינה ודעת.
והנה המשקל נקרא הדעת, נקרא בלשון רבותינו מתקלא. ולכך רק בחסידות שהוא סוף המדות מתתא לעילא, והיא נקודת הממוצע בין מדות למוחין שם נגלת תחלת הדעת בגילוי, ולכך שם עיקר גילוי המשקל, מתקלא, דעת.
קטגוריות
