267. העלאת מחשבות זרות לשורשם – מהותו [#4989]

ט"ו כסלו התש"פ

שאלה:

שלום כבוד הרב. בכתבי תלמדי הבעל שם טוב מופיע התרגול של העלאת מחשבות זרות (בפרטות בעת תפילה) לשרשם, בשביל לבטל את אחיזת הקליפות. למשל זו מחשבה של תאווה רעה היא מעולם האהבה, או מחשבה של גאווה היא מעולם התפארת. מתואר שצריך לקשר את המחשבה הנפולה לשורש המתוקן שלה, וכך נעשה איזה שהוא תיקון של המקום הזה בנפש והעלאת ניצוצות.
א. האם הרב יכול לפרט בקצרה ו/או להפנות לספר שמפרט בפרטות את כלל סוגי הרגשות/מחשבות לפי שורשם במידות העליונות? באופן פרטי הרגשות שמגיעים מהספירות התחתונות יותר מפחות מובררים אצלי. כמו כן נראה לי שיש מחשבות שיכולות לנבוע מכמה מידות כמו למשל תאוות משגל שיכולה לנבוע מחסד או מהיסוד.
ב. האם הרב יכול להסביר בפועל מה זה אומר להעלאות את המחשבה לשורשה? למשל אם עולה לי מחשבה של גאווה באמצע התפילה, ואני מזהה שהיא מגיעה ממידת ההתפארות, מה התהליך המחשבתי שאני צריך לבצע בשביל לעלות אותה לשרשה?
תודה רבה.

תשובה:

א. זה בנוי על עשר ספירות. עיין ספרי דע את נפשך והרגשותיך. וכיון שיש חיבור בין ספירות ומעין זיווג, לכך יתכן שדבר אחד נובע מכמה מדות.
כתר – רצון
חכמה – מחשבה
בינה – התבוננות
חסד – אהבה, ותאוה
גבורה – פחד, יראה
תפארת – התפארות – רחמים
נצח – נצחון
הוד – הודיה והודאה
יסוד – התקשרות
מלכות – שפלות
ב. כמ"ש בעל התניא שרק אם קשור למדה בשורשה בגילוי לעילא יכול לעלות ולתקן, כי אם הוא למטה כיצד יעלה. והאופן כגון שמתעורר אהבה לעניני עוה"ז זה מעורר נפשו לאהבת ה', ונמצא שאהבה זו עוררה אותו לאהבת ה' וזהו גופא עלייתה, כי נעשת כסא לטוב העליון כמ"ש בעל התולדות פעמים הרבה. וע"י שדבק באהבה עליונה נכלל אהבה תחתונה בעליון ונחלשת אהבתו לעוה"ז.