שאלה:
הנה יש לי שאיפות גדולות בלי גבול, אני רוצה במשך ימי חיי להגיע למקום היותר גבוה ששייך לי, קירבות ודביקות ה' בדרגה הכי גבוה דשייך, ומכח זה אני לומד ספרי קבלה מאר"י הק' והרש"ש. ואני מייגע עצמי לכווין הכוונות כמה שידי משיגות, וכמובן גם בתורת הנגלה יש לי שיעורים לגמור כל התורה בעז"ה, ומכח זה כל ספר שיצא מהרב קניתי ולמדתי אותו בתוך שבוע או שבועיים, מפני שיש בהם הרבה חכמה וידיעות אמיתיים איך להגיע להיות קרוב להשי"ת באופן חזק, ויש לי כמה חברים שאומרים לי דהשאיפות באים שלא ממקום טהור, אלא מפני שאני מונח ראשי ורובו ב"אנכי", אני רוצה זה, אני רוצה זה, ואין בזה שום שייכות עם עבודת השם, לכן אני רוצה לשאול אם יש איזה סימן לידע אם השאיפות אלו בלי גבול באים ממקום טוב וטהור, או להיפוך ח"ו?
תשובה:
לבדוק האם יש "לשמה" נקי לגמרי, וכמה בכמות ואיכות. וכן כמה נכונות יש לוותר לחבירו לשמה. וכן כמה חושבים על האני, וכמה על השי"ת, על השכינהו וצערה, על אחרים, על טובתם באמת באמת. אם ימצא שחושב ורוצה בעיקר בטובת עצמו, ידע שעדיין רחוק מן האמת הרבה.
קטגוריות
