שאלה:
במש"כ בספר בלבבי משכן אבנה (ח"א) בענין יראת העונש שמוכרח הוא לאדם לזמן סילוק המוחין וחלישות הדעת. מהי ההבחנה באדם לזמן נפילת המוחין - קטנות המוחין, מול גדלות המוחין?
תשובה:
גדלות המוחין הוא פתיחות הלב והמח. ויש בזה שני חלקים: א. לב, ב. מח. והוא ענין רחב, כי יש השגות של לב, ויש השגות של מח. השגות של לב הרגשות, וכאשר חש כן זהו גדלות. והשגות של מח זהו בחינת נשמה ששוכנת במח, וכאשר ישנם מחשבות אלו מבחינת נשמה ממש, ולא בגדר מחשבות כמחשבות של חולין, הרי זה גדלות המוחין במח. וזהו גדלות אמתית.
אולם כל אדם לפי ערכו יש לו את הגדלות שלו ואת הקטנות שלו. פתיחה וסיתום. ולפי ערכו מוגדר מהו הפתיחה שלו, ומהו הסיתום שלו.
אולם כל אדם לפי ערכו יש לו את הגדלות שלו ואת הקטנות שלו. פתיחה וסיתום. ולפי ערכו מוגדר מהו הפתיחה שלו, ומהו הסיתום שלו.
קטגוריות
