שאלה:
לכבוד הרב שליט"א. בשיעורי הרב לספר מסילת ישרים (פ"ה), אמר הרב שבעת עשיית ענייני עולם העשי' חלק מהמחשבה צריך להישאר בחוץ, והדברים נוראים. אבל אולי יבאר הרב איך זה יתאים עם דברי הגרי"ס בענין חנוך תופר מנעלים הי', שאסור לחשוב מחשבות גדולות בשעת העבודה, אלא שעשה המנעלים הכי טובים שהי' יכול לעשות. ובאמת אמר שם הרב דאין הכוונה שיעסוק בעוד ענין. חס ושלום, זהו עלמא דפירודא. אבל האם אף להשאיר חלק מהמחשבה בחוץ מתאים עם דברי הגרי"ס? האם כוונת הרב למחשבה תת הכרתי?
תשובה:
א. החזו"א נחלק על הגרי"ס – מפי השמועה.
ב. יש כוונה פרטית של הטבה דמנעל, ויש כוונה כללית של הטבה. ולעולם צריך בכל פרט כוונה כללית שנשארת בחוץ. [היינו אור מקיף]. יש מדרגות יותר של מקיף דמקיף. וכן בדקות באין סוף.
ב. יש כוונה פרטית של הטבה דמנעל, ויש כוונה כללית של הטבה. ולעולם צריך בכל פרט כוונה כללית שנשארת בחוץ. [היינו אור מקיף]. יש מדרגות יותר של מקיף דמקיף. וכן בדקות באין סוף.
קטגוריות
