שאלה:
בסדרת שיעורי יסוד העפר מידת העצלות, אש דרוח דעפר, הרב חוזר על כך שהתפרצויות נובעות מסתירות בנפש. האם יוכל הרב לתת לכך דוגמא או שתיים? בחוויה שלי, אינני רואה את ההתפרצות כתוצאה של סתירה, אלא כתוצאה של אי מילוי רצוני בצורה כזו או אחרת, שמולידה התפרצות (מסוגים שונים, כפי שהרב מסביר). תודה.
תשובה:
בפשטות, כאשר האדם רוצה דבר מה, והמציאות טפחה על פניו ונעשה להיפך, זו סתירה בין רצון, כח נפשי, לבין מציאות בפועל. אולם בעומק שורש הסתירות בין כוחות הנפש.
ההיפך של רצון – יאוש, הסכמה למצב. וכאשר האדם רוצה דבר מה ונעשה להיפך, מתעורר בנפש מדת מה מסוימת של יאוש. ואז נעשה סתירה בין רצון ליאוש. ושם שורש הדבר.
באופן נוסף. פעמים הרצון נובע מניתוק מן המציאות, מן חוסר בהירות וברירות בגבולות המציאות, ועי"כ רוצה דבר שאינו בגבולות המציאות. ורצונו מחדש כח מדמה שאפשר שהדבר יהי' במציאות. וכאשר הרצון נסתר מן המציאות, מתגלה סתירה בין כח השכל שמכיר את גבולות המציאות, לבין כח המדמה שמנסה לדמות ולחדש מציאות שאינה אפשרית.
ההיפך של רצון – יאוש, הסכמה למצב. וכאשר האדם רוצה דבר מה ונעשה להיפך, מתעורר בנפש מדת מה מסוימת של יאוש. ואז נעשה סתירה בין רצון ליאוש. ושם שורש הדבר.
באופן נוסף. פעמים הרצון נובע מניתוק מן המציאות, מן חוסר בהירות וברירות בגבולות המציאות, ועי"כ רוצה דבר שאינו בגבולות המציאות. ורצונו מחדש כח מדמה שאפשר שהדבר יהי' במציאות. וכאשר הרצון נסתר מן המציאות, מתגלה סתירה בין כח השכל שמכיר את גבולות המציאות, לבין כח המדמה שמנסה לדמות ולחדש מציאות שאינה אפשרית.
קטגוריות
