317. כיצד לאזן רגשות המפירות את כח הריכוז [#5039]

ט"ו כסלו התש"פ

שאלה:

ראשית, אנו (אני והחברותא שלי) מאד מכירים טובה לרב על כל הבירור של ענין הריכוז, שהוא תועלת גדולה לנו להרבה ענינים, בתורה ובעבודת ה' ובבריאות הנפש שלנו. יש לנו סדר לימוד (מיום א' עד יום ה') לחצי שעה שאנו לומדים את השיעורים של הרב בעניני כח הריכוז, מתוך תרגום לאנגלית.
א. הרב אמר בסדרת כח הריכוז (שיעור מספר 5), שיש בעיה של ריכוז באדם שהוא מאד רגיש ונפגע מאחרים, והתיקון לכך ע"י סידור כוחות הלב שלו. אמנם הרב מקצר שם בשיעור. האם הרב יכול לבאר יותר לנו כיצד אדם רגיש מאד יכול לסדר את הכוחות שלו ולאזן לבו והרגשותיו עד שהוא יכול לרכז את מוחו על אף שהוא מרגיש מאד?
ב. וכן אמר הרב שם שיש מעלה למי שמתקן את הלב והרגשותיו שלו, ושאדם כזה יכול להגיע לדרגת רוח הקודש. כיצד האדם כזה יכול להשתמש בתכונה הרגשית שלו לטובה (ולהיות אדם יותר מרוכז, כמו שאלה הנ"ל)?
תודה מאד להרב.

תשובה:

א.
א. באופן חיצוני ממש, ע"י ניתוק ברצוא ושוב מן הסובב.
ב. לבנות בתוך נפשו כח של גבורה, זה לעומת זה, "גיבור כארי".
ג. כניסה לתוך פנימיותו, ועי"כ אינו נמצא עם זולתו באותם פרקים, וזו צורת חיים פנימית אמתית של בני עליה, שחיים בב' עולמות, עולם פנימי עצמי עמוק בתוך תוכם, ובעת הצורך יוצאים לעולם החיצון.
ד. כניסה למקום העמוק ביותר בנפשו של האדם, והוא הנקרא בלשון רבותינו "איתן שבנפש", שם מקום החוזק והגבורה בשורשו. התדבקות במדרגה זו יש בה ב' חלקים. א. קנין תוקף עצמי בנפש. ב. כניסה עמוקה ויסודית אל תוך תוכו.
ה. בנין כח השכליות באופן מוצק ברור, ויסודי, ועי"כ האדם מאזן בין שכל לרגש, בין מח ולב.
ב. כאשר הרגש אין עיקרו התפעלות מבחוץ פנימה, אלא עיקרו מבפנים לחוץ. אזי האדם חש את עדינות נשמתו, ובעדינות זו נקלט בקרבו ידיעת דברים מנשמתו, וזהו אופן אחד של רוח הקודש.